איש מצויין, בית"רי מושלם

ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין ב' שבט התשכ"ח, 1 בפבואר 1968

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

והלקח היום, והלקח לעתיד לבוא: ראשית, אם אוייב היהודים אומר, כי יש בלבו, בדמו, שאיפה, להשמיד אותם – אל תזלזלו, אל תלעיגו, אל תפקפקו, אלא קחו את שאיפתו ברצינות, התייחסו אל דבריו בכל החומרה הטבועה בהם. האמינו לו. האוייב הזה רוצה להשמיד את היהודים. מנעו ממנו את הכח להשמידם. הכונו כל יום תמיד להים הפקודה, אבל לעולם אל תאמרו עוד: אין זה רציני.
שנית, לעולם אל תשאלו עוד, יהודים, במולדת ובתפוצות הגולה: מה יגיד העולם. דעו: לעולם לא ירחם העולם על יהודים נשחטים. אך לעולם יכבד העולם יהודים לוחמים.
שלישית: החזיקו נשק. לימדוהו וקדשוהו בכל מושבותיכם, בהם חיה חית הטרף בלב האדם – במיוחד כלפי היהודי. זה נשק הקדושה, החיים, הכבוד, החרות. לעולם לא תעזבוהו עוד ולא תטשוהו ולא תשליכוהו. אמנם כן, מאמינים אנחנו בחזון אחרית הימים. אך מי ידע מתי תבוא. וכל עוד יש נשק בידי אוייב אחד של העם הזה, הנשחט והנטבח בכל הדורות, האומר דווקא בליל הגאולה כי לא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו. אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, ודמו נשפך כמים, ואילמלא השחיטות והביחות הללו, בהיותו אחד העמים העתיקים ביותר בתולדות האנושות, היה מגיע היום הזה למאה עד מאה וחמישים מיליון נפש, ואילו בגללן לא נותרה ממנו אלא שארית פליטה של 11 מיליון בלבד, לאחר שבדור האחרון הושמד שליש ממנו, והשליש עצמו הוא כעם שלם, גדול מן העם הנורבגי, כמעט כעם השבדי- כל עוד י נשק מחריב ומשמיד בידי אוייב אחד של העם הזה, יהודים החזיקו נשק בידכם, כל נשק הדרוש כדי למנוע ממנו את זממנו, כדי שלא יהיה צורך עוד במרד כמרד גיטו וורשה.
רביעית: התורה, למען שמירתה דורשת לעשות מסביבה סייגים. קיומו של עם התורה, דורש, למען הבטחתו, מסביבו מיתרסים, והמיתרס הראשון הלא הוא הכבוד היהודי. ראשית ההשמדה בהשפלה. לא יכול היה האוייב לעשות את עמנו לאפר אחר מותו, [מילה לא ברור במקור, ט.ק.] יעשה את עמנו לעפר בחייו. הוא הפשיל את אחינו, הוא רמס אותם תחת רגליו, הוא הפריד בינהם, הוא רימה אותם, הוא הערים עליהם, הוא התעלל בהם, הוא הסיח איש נגד אחיו, ורק לאחר שכך עשה בהם, יכול היה להוליכם, כמעט ללא התנגדות, עד לשערי אושביץ, עד לפתחי תאי החנק. שמרו על הכבוד היהודי לבל יושפל עוד בידי קלגס, בידי כל גס רוח בכל משובותיכם, כי המיתרס הזה הוא הראשון הבמיתרסים לשמירת עצם הקיומכם.
חמישית: דעו להתאחד מול פני אוייב. בגיטו קמה והיתה התפוררות. יהודים מנפרדו ורבו ובגדו איש ברעהו והסגירו איש את אחיו ולא היתה עוד רוח בהם להתלכד ולקום על משמידהם, אלא ברגע שלפני האחרון. לא כן באומה. דעו להתאחד מול אוייב ולעמוד נגדו תמיד כעם אחד.לעולם אל יפקירו עודהמעטים, למען הצלתם כביכול, את הרבים, - גם הם יפלו. אך לעולם יקומו מעטים ויסכנו את עצמם למען הרבים – ואף הם יינצלו.
ששית: הלקח העיקרי, הנישא ממרד גיטו וורשה, הוא, - לאולם לא להגיע אליהם, כלומר, לא לגיטו ולא למרד של גיטו. לשון אחרת, היסטורית, הנישאת אלינו מימי קדם ועד עצם היום הזה: מה יש ללמוד ממצדה? -כיצד לא להגיע אליה. מה יש ללמוד ממודיעין? איך לעשות אותה.
זהו הלקח. לא עוד מצדה. תמיד בכל דור ודור, אם יקום ההכרח, או תבוא השעה, - מודיעין. כי הדרך שנסללה בימינו, על ידי לוחמים ומורדים, בפני יהודה וישראל,היא לא אבדון, עם כבוד, אלא כבוד עם נצחון.