נאומו של מנחם בגין בראשון לציון 07/09/1948
ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין
מראה מקום:
ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין ג' אלול התש"ח, 7 בספטמבר 1948
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
יש לזכור שהבריטים לא יצאו מרצונם אלא הוכרחו לצאת. הנציב הבריטי הודה שלא יוכל לנו כל עוד לא יפעיל את מלוא כוחו, את תותחיו ואוירוני נגד האוכלוסיה האזרחית כולה. (יתכן שקנינגהם לא הפעיל את תותחיו נגד אוכלוסיה שקטנה כיון שהיו לא [כך במקור] פחות תותחים מאשרלבן גוריון)... ברם, אנחנו ידענו שאין הבריטים יכולים לעשות נגדנו דבר, שהרי הד מלחמתנו גדול היה ומצבה של ארצנו מעמיד בה בדומה לביתן זכוכית שכל הנעשה בו גלוי לעיני העולם כולו. זה היה חשובנו הגדול.
עבורנו המלחמה לא היתה שעשוע; ידענו כי יתכן הנצחון או האבדן והעבדות. על כן נלחמנו באוירת השמצה מחניקה... במלחמתנו שלבנו את הנתוח הפוליטי עמוק והנכון עם הבצוע המדויק.
במדיניותנו משפיעים גורמים קבועים המסתתרים תחת מסוה קואליציוני. גרינבוים אינו שליט במשרדו ורצונו הטוב עומד ביחס הפוך להשפעתו. בכל המשרדים ובכל החזיתות תפשה מפא"י עמדות מפתח לעצמה. וזאת לא תוכל ההצגה הקואליציונית לטשטש. אין הטוטליטריות מחייבת שלטון מפלגה אחת, באופן ברור לעין. לעתים מספיק שהמפלגה תשלוט בלי להתבלט, בעמדות מפתח. ואכן, אצלנו שליטה במפא"י על כל עמדות המפתח כולן. עד שאנו הלוחמים והמקריבים כחולמים היינו, עד שברכנו על המדינה – החלו הללו "חוטפים". מפא"י תוכל להקרא בדברי ימינו כמפלגת טובי החוטפים מאז ניקולאי הראשון... הם חטפו בימי הבריטים והם חטפו עתה. וכעת נדמה להם שהמדינה שייכת למפא"י
אין הם מבינים כי ממשלה באה וחולפת ומדינה לעד עומדת; ויש ואפילו מדינה נחרבת וקמה ועמנו לעולם קיים. המדינה באה לשרת את העם ולא העם את המדינה. הממשלה משרתת את האומה ואין האומה קיימת כדי לשרת את הממשלה. אם יבוא היום והסיעה הפרלמנטרית של תנועת החרות תוזמן ע"י נשיא המדינה כדי להרכיב ממשלה – גם אז נבוא ונאמר: אם רעים נהיה – הביתה שלחונו. אם לא נדע לשרת את העם – אל תחזיקונו ובחרו ממשלה טוב יותר. אין אסון בחלופי ממשלות. גם ממשלתנו תעלה ותרד, והעקר היא טובת העם כולו.
והבעיה האחרונה: למה צריך בארץ ישראל חוקי חרום? כאשר בן-גוריון היה זקוק לעדוד נגד מפ"ם וחלק ממפלגתו הכריז בכל זאת על ממשלה עברית, הוא פנה אלינו לפני כן ובקשנו שנכריז כי נודה בממשלה הזאת ונסור למשמעתה. לא היה צורך בכפיה. עמנו ממושמע הוא, אך הוא רוצה בסריקות נגד משתמטים, המעלות פחות ממאתיים איש מתוך רבע מיליון, והמביאות כלימה על האומה כולה. איננו רוצים בחוק שלפיו "אפשר לבחור בין שופט בריטי ונייטיב" גם היום בארץ-ישראל שלנו. רק בשתי ארצות בעולם קיימים עדיין חוקי חרום אלה: במליה ובארצנו המשוחררת. אם הסריקה באה לשם גלוי כח, חייבים אנו לומר לאלה שאינם מבינים כי שליט נוצר לעזור ולשרת ולא להטיל מורא, כי השוט לא ישלוט בנו. עם חופשי אנו וחרותנויקרה לנו מכל.