מעולם לא הייתי משוכנע יותר מהיום שגח"ל צריך היה לעזוב את הממשלה – ראיון עם מ. בגין

שאלה[במקור: אני:ט.ק.]: מר בגין, במשך שנים הטפת להידוק הידידות בין ארה"ב לישראל. והנה השבוע יצאת בהתקפה מוחצת על התערבות חסרת-תקדים של אמריקה בעניינינו הלאומיים. כיצד זה מתיישב? בגין (במתינות[סוגריים במקור,תיאור המראיין רפאל בשן, ט.ק.]): אני מוסיף להאמין בידידות בין ארה"ב וישראל. אני מאמין בתפקיד ההיסטורי שאמריקה ממלאת לגבי כל העמים בני-החורין. אפשר לומר ללא הפרזה כי אמריקה עזרה להציל את האנושות שלוש פעמים, פעם מן המיליטאריזם הגרמני במלחמת העולם הראשונה, מן הנאציזם הגרמני ומן הקומוניזם. לא השמעתי כל דברי עויינות כלפי ארה"ב. להיפך. אך יש לנו הזכות המלאה לפנות בערעור על מדיניות מימשל ארה"ב אל העם האמריקני. המערכה שהצעתי לפתוח בה, יכולה להיראות רק במבט שטחי כהתערבות בענייניה הפנימיים של ארה"ב. המצב הוא הפוך: המימשל האמריקני מנסה להטיל עלינו את תוכנית-רוג'רס המתערבת בחיינו הלאומיים בצורה שלא תיתכן חמורה ממנה. תוכנית רוג'רס באה לשלול את זכותנו על ארץ-ישראל, ולקבוע איפה יהיה גבול בטחוננו. אם כזאת היא התערבות המימשל, הרי זו לא רק חובתנו אלא זכותנו המוחלטת לבוא לעם האמריקני ולהסביר לו (בהתרגשות) כי נעשה לנו עוול נורא, העלול לסכן את עתידנו וקיומנו! ארשה לעצמי להזכיר לאמריקאים את הודעת הנשיא ג'ונסון (מצטט בע"פ) שאמר בערך כך: "לא לנו לקבוע היכן יחיו עמים בגבולות בטוחים." לפי תוכנית רוג'רס זהו בדיוק מה שהמימשל האמריקאי רוצה לעשות דהיינו: לקבוע גבולות לרעתנו, ולהפקרת בטחוננו!

אני: מה מוכן גח"ל לתת תמורת שלום אמת? בגין (בדגש חזק מאוד): שלום! הבטח, כל העניין של מה שמכונה תמורה טריטוריאלית איבד את משמעותו לחלוטין בשנים האחרונות. היו בישראל אנשים שטענו כי אי אפשר להשיג שלום ע"י קיום שלמות הארץ, והדרך היא באמצעות פשרה טריטוריאלית. בינתיים התברר לכל מי שעיניו בראשו, כי בעיני הערבים לא קיימת כלל פשרה טריטוריאלית. (בגיחוך) אפילו תוכנית מפ"ם נדחתה על ידם לחלוטין! האירוניה והטרגדיה הם בכך, שהיום מופיעים הערבים כדורשי שלום רק משום שהוציאו מפיהם את המלים "הסכם שלום" ככתוב בהחלטה 242 של מועצת הבטחון, ואילו עמיתי לשעבר בממשלה מוכנים לוויתורים בלתי משוערים, ומופיעים כדוחי שלום, כעיקשים המוכנים לוותר על הזדמנות הסטורית לעשות שלום! לכן אנו מוסיפים להמליץ בפני הממשלה כי תשוב לכללים הגדולים שהינחו את ממשלת הליכוד הלאומי, ועמדו במבחן שלוש שנים תמימות. כל הוויתורים לא קירבו אותנו להסכם שלום, להיפך: הם הזמינו לחץ לכניעה טוטאלית, שגם הממשלה דהיום דוחה אותה, ובגלל דחייתה מוכנה כאמור, לעימות עם ארה"ב.

שאלה: הייתי רוצה לשאול אותך מספר שאלות הנוגעות לבעיות פנימיות של גח"ל. מלחשים כי קיימת מתחיחות מסויימת בינך ל בין האלוף (מיל). עזר וייצמן. זה נכון? בגין: אין איש בתנועת החרות השמח יותר ממני על הצטרפותו של ידידי היקר עזר וייצמן לתנועתנו! (בחמימות רבה) עזר יודע זאת היטב. טוב לי לעבוד איתו, ואני מניח שטוב לו לעבוד איתי.

אני: מר בגין, נהוג להגדירך כמנהיג חריזמאטי. מה דעתך על כך? בגין (מופתע לדקה): אני שולל הגדרה זו לחלוטין. אמי מאמין כי לכל אדם סגולות משלו, חסרונות משלו, חולשות משלו. אם אדם רוכש מידה של אמון בקרב חבריו, או בתוך הציבור, אין זו אלא תוצאה של נסיון משותף (מושך בכתפיו). אבל זו אינה "מתנת אלוקים" או חריזמה בלע"ז. זוהי תוצאה של עבודה קשה, (באנחה) עם הישגים ועם כשלונות. לא זו בלבד שאינני מאמין בחריזמה – אינני מנהיג כלל! בימי נעורי באתי אל תנועת זאב ז'בוטינסקי והנני אחד מתלמידיו. ממנו למדתי כיצד לדאוג לעמנו, איך להאמין בתקומתו, ממנו למדתי מהי מדיניות, ואיך לנתח סוגיה מדינית ניתוח הגיוני. את אשר למדתי ממנו אני מנסה להגשים. זה הכל