זכותנו על ארץ ישראל
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
באשר לטענה השניה, עדיין מהדהדת באוזני השאלה הרטורית אשר נציג ברית המועצות, הציגה לאמר: האם אתה מעלה על דעתך שברית המועצות, אשר עשתה כה רבות למען הצלת היהודים מידיד הנאצים, תעשה משהו העלול להביא להשמדתה של המדינה היהודית? לפני כן אמר לי, אנחנו אמנם נותנים נשק למצרים אבל הוא לא מופנה נגדכם, הוא מופנה נגד האימפריאליזם האמריקני, אמרתי לו – ובימים ההם האמריקנים עדיין עזרו לנאצר – כאשר אנחנו, ידידי השר יוסף ספיר, ואני, שוחחנו עם נציגים אמריקאיים והתאוננו באוזניהם: איך אתם עוזרים לרודן שואף דמים והשמדה כזה כמו נאצר, הם אמרו לנו, "עזרתנו אינה מופנית נגדכם היא מופנית נגד הקומוניזם", וכך אז סיכמתי את הטענה הנגדית באוזני השגריר צ'ובחין אתם אומרים כי הנשק אינו נגדנו. אלא נגד האימפריאליזם האמריקני, האמריקנים אומרים שהעזרה אינה מופנית נגדכם אלא נגד האימפריאליזם הקומוניסטי, ואנחנו באמצע ובינתיים הכל מסייעים בידי אויבינו
עתה אני מגיע לאחד הנימוקים המרכזיים ביותר המושמעים הלוך והישמע בקשר עם תוכניות יהודיות לחלק את ארץ-ישראל המערבית ולמסור חלק ממנה לשלטון נוכרי. הנימוק הזה שמו המחלחל הוא הבעיה הדמוגרפית... אומרים לנו שעל 320 אלף ערבים ודרוזים שהיו במדינת ישראל המחולקת יווספו, אם נתנגד לחלוקה מחדש של ארץ-ישראל המערבית עוד למעלה ממליון ערבים, כאשר המדובר הוא במספרים צריך לדייק, ולכן אני הכינותי בשביל ישיבה חשובה זו של שני מרכזי מפלגותינו את המספרים הבדוקים לסוף אוקטובר 1968, והנה הם לפניכם: ברצועת עזה לרבות אל עריש – 354 אלף ערבים. ברמת הגולן – 7000 מבני המיעוטים, דרוזים החביבים עלינו באופן מיוחד. בירושלים המאוחדת 96,250 ערבים. בחברון – 39,412. בישובים הכפריים סביב חברון 72,874. במחנות פליטים סביב חברון 7,027. בקלקליה 8,809. יחד 558,165 ערבים ובני מיעוטים בכלל. מדוע אני הבאתי בפניכם את המספרים האלה? כי כאשר מדובר הוא בחבל עזה, אומרים כולם היום: לנו היתה. מאתנו ללקחה. לנו תהיה לנצח נצחים. כאשר המדובר הוא ברמת הגולן אומרים כולם: לנו תהיה, לא נרד ממנה, כאשר המדובר הוא בירושלים המאוחדת אומרים כולם: חוברה, לעולם לא תופרד. כאשר המדובר הוא בקלקיליה, אומרים כולם: לנו היא, כי ממנה הפגיזו את תל-אביב.
אני חייב להוסיף תיקון מסויים, יש לקחת בחשבון כי בישובים הכפריים במחוז ירושלים יושבים מאה וחמשה אלף ארבע מאות שבעים ותשעה ערבים. ואמנם הם יושבים בחלקם מחוץ לשטח השיפוט של ירושלים המאוחדת, אבל אין שום ספר שלו – אני מדבר באופן תיאורטי – היה מישהו עושה את הנסיון להגשים את תוכנית החלוקה החדשה, חלק מהישובים הלאה היה רוצה להכליל בשטח עליו חלה הלכה למעשה ריבונותה של מדינתנו. בסיכום, המדובר הוא בהפרש של למעלה מארבע מאות לאף תושבים ערביים. ומדוע ההבדל הוא כל כך חשוב? הושבו אנשי סטטיסטיקה, עשו חשבון ואמרו שאם לא תחולק מחדש ארץ-ישראל הרי בעוד זמן מסויים, בין עשרים לשלושים שנה, כתוצאה מההבדל בריבוי הטבעי בינינו לבין התושבים הערביים, אף על פי שהיום יש לנו רוב של קרוב לשני שלישים של יהודים, רוב עליו אך יכלו לחלום הרצל נורדאו וז'בוטינסקי, - ישתוו במספרים הערבים עמנו, ההנחה היסודית היא שההבדל יהיה רק בין הריבויים הטבעיים, וכמו שהוא היום כן יתקיים, אבל לו הנחה זו היתה נכונה, יוצא שאם המדובר הוא בהפרש לא של מיליון אלא של ארבע מאות אלף, ואם נכונה ההנחה שעם המספר הזה "המיליון" אנחנו עלולים להגיע לשוויון אוכלוסיית כעבור נניח, עשרים שנה, הרי בלי אותם ארבע מאות אלף היינו מגיעים לאותו מצב בעיבור, נניח, עשרים ושבע שנים. זו הרבותא הדמוגרפית? עם חי על שבע שנים?
