בפתיחת מועצת תנועת החרות בירושלים בגין: התקפת נגד על התוקפנות – חובה

התקפת נגד על התוקפן – זוהי הזכות להגנה לאומית עצמית ובעקבות הגנה זו שינויים טריטוריאליים הם חוקיים וחקוקים במשפט הבינלאומי... מי שמביס תוקפנות זכותו לקיים, במשא-ומתן – בחוזה שלום, שינויים טריטוריאליים. זו לא רק זכותו, אלא גם חובתו לשינויים טריטוריאליים קבועים. באין חוזה שלום על פי המשפט הבינלאומי, המצב הקיים הוא הקבוע את היחסים בין הצדדים הלוחמים

כדאי להזכיר את הגדרת התוקפנות, אשר דוקא בריה"מ הציעה בשעתה לשנותיה באירופה ובאסיה, ומאז היא שבה ומציעה הגדרה זו בפני המוסדות הבינלאומיים, באמנה המיוחדת, אשר רוסיה היתה יוזמתה, נאמר בין השאר כי בסכסוך בינלאומי תיחשב לתוקפן המדינה אשר תבצע ראשונה, עם או בלי הכרזת מלחמה "התקפה על ידי חיל-הים על אוניותיה של מדינה אחרת".

לפי הכרתנו ועל פי הנסיון והמציאות לא רק שהיה צורך בהקמת ממשלת הליכוד הלאומי, אלא שהיה כורח להקימה. היא היתה בין גורמי הניצחון. אנחנו יודעים מה התרחש בכל פלוגה, גדוד ואגדה על חולות הנגב, בצפון ולאורך הקו המזרחי. אנו יודעים מה התרחש בכל בית בישראל ובתפוצות, אף למדנו תגובת עמים אחרים..באנגליה לדוגמא, קיימת נכונות להתלכדות בשעות משבר מזה דורות. אצלנו ההתלכדות, אף מול פני אויב, סכנה ושפיכות דמים איננה שכיחה: ממשלת ליכוד לאומי לא רק שהעלתה את המוראל, אלא עזרה במישרין במערכה הצבאית והמדינית. ראש הממשלה רשאי להתגאות על עומדו בראש ממשלת הליכוד לאומי, אבל כל מי שעזר בהקמתה רשאי לומר: שירתתי את עם ישראל שרות טוב ונאמן.