הקליע והיד המנחה

חוזרות ונשנות הקריאות לפרוק נשק, כללי ומוחלט. אולי כדאי שתושמענה. כל חזון, או חלום, גדול דומה לכוכב מדריך. אף אם אין דיו של אדם משגת להגיע אליו, הוא מאיר לו את הדרך. התבוננות במרומים מעלה את הגעגועים אל על, אל הטוב. אולי וודאי, אין לצפות, בעתיד הנראה לעין, לתוצאה מעשית של קריאות אלו. הן עולות, לאו דווקא מלבם של חולמים, אלא מפיהם של שליטים, משני עברי המיתרס הבין לאומי שהוקם אחרי מלחמת העולם האחרונה. משום כך, באופן פרדוכסלי, הן מבטלות את עצמן. באין תשובה לשאלה מי יתחיל בפרוק הנשק, ממשיכים הכל ביצירתו. היזמה שהיא אם המחשבה חייבת תמיד ללוות את הכורח, שהוא אביה.