מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

מה שילמה האנושות על המלחמה בדלית ברירה הזאת? 30 מליון הרוגים, פי שלושה נפגעים, בתוכם שישה מיליונים יהודים, העם היחידי שנגדו היה שימוש בגז מרעיל הלא הוא העם היהודי. זאת התוצאה של מלחמת בדלית ברירה, כל האנושות כולה הועמדה על סף התהום, גרמניה הנאצית לא היתה רחוקה מניצחון כולל. בשנת 1944 היא היתה קרובה לגילוי הפצצה האטומית, המתקן בנורבגיה של המים הכבדים היה כבר פעיל. לו היתה מגלה עד מאי 1945 את הפצצה האטומית, היה מקיץ הקץ על חירות האדם לדורות שאין להם מספר וכולנו, אם היינו נשארים בחיים, היינו חיים באפלת הלילה הממושך. ... אפשר היה למנוע את מלחמת העולם השניה? היום הודות למחקרים העומדים לרשותנו והעובדות הידועות לנו אין עוד שום ספק ביחס לתשובה, אמנם כן אפשר היה למנוע אותה.    

רק בנס, נכון אני מאמין בכך באמונה שלמה, הודות להשגחה העליונה שאיננה מונעת אסונות אבל בסוף הדרך, אפילו האדם מתקרב על שפת התהום מושכת אותו בחזרה וכך מבטיחה את קיום האנושות על אומותיה, ניצלה האנושות מן השואה הסופית.    

היו לנו שלוש מלחמות מתוך חוסר ברירה, הראשונה מלחמת העצמאות שהחלה ב-30 בנובמבר 1947 ונמשכה עד ינואר 1949, תזכרו את התאריך הזה משום שגם מנסים לנקר עיניים על שמונה שבועות שכבר חלפו, זו היתה מלחמת העצמאות, אל תהיה טעות במונחים ולא מלחמת השחרור, מלחמת השחרור מתנהלת נגד מי ששולט בך, הערבים מעולם לא שלטו בנו, הבריטים שלטו בנו, ארגוני המחתרת העברית, נלחמו בשלטון הבריטי עד סילוקו, זו מלחמת השחרור, אבל מ-30 בנובמבר אז הערבים תקפונו כדי להשמידנו, הערבים הארץ-ישראלים והערבים מסביב ועד הפלישה החל מ-15 במאי 1948 ועד המבצע נגד המצרים בינואר 1949 היתה זו מלחמת העצמאות כלומר המלחמה על קיום העצמאות, מלחמת מצווה, מלחמה קדושה, זו היתה מלחמה בדלית ברירה, אילמלא נלחמנו אלמלא יכולנו לא היינו יושבים פה הערב הזה, איש מאיתנו לא היה נשאר בחיים.

מלחמה שניה בדלית ברירה היתה מלחמת יום הכיפורים ומלחמת ההתשה שקדמה לה... אוי לאזניים אשר בהם עדיין מהדהדות המילים של אחד מגיבורי האומה אשר דם המכבים זרם בעורקיו, שר הבטחון דאז: "הולך לנו הבית השלישי". הולך לנו הבית השלישי, אתם משערים בנפשותיכם מה פרושם של המילים אלו? שליש מעמינו הושמד, שליש אחר היה מושמד כולו, הולך לנו הבית השלישי עד שנחלצנו גם בצפון וגם בדרום מסכנה לעצם קיומינו ואילו אבדות היו לנו, חללים במלחמת יום-הכיפורים יחד עם מלחמת ההתשה שאף היא היתה מלחמה מתוך חוסר ביררה, פצועים שבעת אלפים מאתיים חמישים ואחד, הרוגים אלפיים שש מאות חמישים ותשעה, נפגעים במלחמת יום-הכיפורים ומלחמת ההתשה שקדמה לה עם המשגה החמור ביותר ההשלמה עם קידום הטילים לעבר טווח שמימנו היה אפשר לפגוע במטוסינו גם מן הצד השני המצרי של התעלה

מלחמת ששת-הימים לא היתה מלחמה מתוך חוסר ברירה. נכון. נאצר סגר את מיצרי טיראן זה היה קודם כל... סגירת המיצרים היתה קזוס בלי, כך אמר לנו אייזנר ודלס אז היינו צריכים לצאת למלחמה אבל מבחינת ריכוז הכוחות של הצבא המצרי בקדמת סיני אין שום הוכחה שנאצר עמד לתקוף אותנו בצבא הזה, עלינו להיות כנים עם עצמנו אנחנו החלטנו לתקוף אותו. זו היתה המלחמה על ההגנה הלאומית עצמית במובן הנשגב ביותר של המושג מבחינה מוסרית, מבחינה צבאית נטלנו את היוזמה.    

שלוש המלחמות היו מתוך חוסר ברירה, מלחמת העצמאות, מלחמת ההתשה, מלחמת יום-הכיפורים. אויה לנו שכאלה היו מלחמותינו, לו במלחמות אחרות היה אותו מספר אבדות, היינו היום עם מיותם ממיטב הנוער שלו ולא היה נותר לנו עוד כוח לעמוד נגד העולם הערבי, אבל מבצע של"ג איננו מתוך חוסר ברירה. יכולנו לראות את אזרחינו ההרוגים, ממטולה או קריית שמונה, ועד באר-שבע ודרך העפר על יד באר-שבע הניחו בדואים שני מוקשים, לא פגעו, פרקנו אותם, עלולים היו להרוג עשרות אנשים או לפצוע אותם, יש לנו יסוד להניח שהפקודה באה מביירות להניח אותם. הוא הדין בירושלים בסופר-מרקט הוא הדין בפתח תקווה, הוא הדין בכפר-סבא, הוא הדין בכל ארץ-ישראל ביו"ש ובעזה, כל הפקודות באו מבירות, אז צריך היה להשלים עם ההרג הזה של האזרחים, ללא קץ, ללא גבול? ... אנחנו נתיר שפיכת דם יהודי? אנחנו נתיר הרג אחינו היהודים בתפוצות הגולה? לא מספיק לגויים מה שקרה לעמינו בשנות ה-40 יטילו פצצות בבית-כנסת בפריס, באתונה, ברומא בלונדון, ינסו לרצוח שגריר שלנו מהטובים שיש למדינת ישראל, והוא נשאר משותק אולי לכל ימי החיים, אנחנו נתיר את דמם של אחינו, או של שליחינו? אבל כך קרה, יש מלעיזים האומרים ששנה תמימה היה שקט בינינו לבין המחבלים. לא היה ולא נברא!

כן, זו [מלחמת שלום הגליל] לא מלחמה מתוך חוסר ברירה אז זה פגם? צאו וראו רבותיי במשך שמונה השבועות האלה אנחנו למעשה חיסלנו את כושר הלחימה של עשרים אלף מחבלים.

ירדן איננה יכולה לתקוף אותנו, ירדן כפי שנודע לנו שולחת מברקים כל יום כמעט אל האמריקנים והיא זועקת שישראל עומדת לפלוש לעבר הירדן ולכבוש את רבת-עמון. אני פה מכריז שאין בדעתנו לעשות כן. אנחנו בעקבות השואה אין לנו כוח ומשום כך אין לנו רצון לאסור מלחמה למען כיבוש עבר הירדן מזרחה אנחנו רואים חזון אחר שלום וקונפדרציה חופשית בין שני החלקים של ארץ-ישראל ההיסטורית ותוך שיתוף פעולה הדדי, אנחנו ניתן למלך חוסיין נמל חופשי באשקלון או בחיפה, הגשרים יהיו פתוחים על הנהר ירדן הוא יילך מערבה לא דרך כף התקווה הטובה, אלא דרך הים התיכון. אנחנו נלך מזרחה ונקים קונפדרציה חופשית בשיתוף פעולה.    

עם מצרים יש לנו חוזה שלום. מאה וחמישים ק"מ מפורזים בתוך סיני. חוזה השלום עומד מקללים, אבל עלי גם לפני יום אמר כל ההתחייבויות בחוזה השלום תתקיימנה ברוך הבא. איש לא יתקוף אותנו בזמן הנראה לעין, יהיה עלינו לשמור על כוחנו לפתח אותו, מוח לנו כוח לנו, כך יהי גם בעתיד.    

יש לנו מספיק כוח כדי להגן על עמינו ועל ארצנו. על עם ישראל ועל ארץ-ישראל, ולהדוף אחורה כל אויב שירים יד עלינו ולהשמיד כל מי שמכריז שרצונו להשמיד את מדינת ישראל. לא תחזורנה עוד הודעות כאלו. כל העמים חייבים לרשום לפניהם מי שקם ומכריז שרצונו ושאיפתו להשמיד את מדינת היהודים אז העם היהודי חורץ את גורלו.