אנטי ציונות והאנטישמיות החדשה

אין שום אפשרות להבדיל בין אנטי-ישראליות או אנטי-ציונות לבין האנטישמיות, שהמיטה אסון וחרפה על האנושות כולה. שנות השלושים והארבעים אינן יכולות לחזור עוד. זכותם וחובתם של היהודים היא להגן על עצמם, על חייהם ועל כבודם. כל יהודי החש השפלה הנגרמת לו, או סכנה הנשקפת לו – פתוחים לפניו שערי ארץ-ישראל שבה יחיה כבן חורין.

זה הסדר הנכון ההגיוני, ואותו צריך להדגיש. יש הרבה מאוד יפי נפש בין הגויים האומרים: חלילה, אנו אנטישמים? אנו רק אנטי-ציונים. את זאת צריך לעקור מהשורש. זה משפט חשוב מאוד, על-פי אותו סדר, כפי שהוא כתוב. אחר כך אני חושב שהמשפט הבא: 'שנות השלושים והארבעים אינן יכולות לחזור עוד' הוא בעל חשיבות רבה מאוד. רצחו יהודים, כל העולם שתק והיהודים לא התגוננו. צריך  להזכיר זאת לצרפתים. זהו משפט קצר, אך המועט בו מחזיק את המרובה. הכרחי לומר: 'זכותם וחובתם של היהודים היא להגן על עצמם ועל חייהם ועל כבודם'. אנו לא יכולים אחרת. אלא מאי? דווקא נראית לי הצעת שר החינוך. מדוע לא לומר, אחרי משפט זה: 'אנו בטוחים כי כל בני-החורין ובעלי הרצון הטוב בצרפת יעמדו לימינם?"