איך להציל
כרוזים
מראה מקום:
כרוזים י"ב שבט התש"ד, 6 בפבואר 1944
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
היהדות העולמית ניסתה, כרגיל, לצעוק. אך צעקותיה לא הועילו. תשובתו של העולם "החפשי" להשמדה המתמדת של אחינו היא "ברמודה" מתמדת. ואל אשליות! תשובה אחרת לא תבוא. לשוא נתאונן על האזנים האטומות של מנהיגי הדמוקרטיות; לשווא נדפוק על דלת המצפון האנושי אזנים להם ולא ישמעון. וה"דלת" נעולה, כפי שנעולים שערי ארץ ישראל.
האין איפוא תקוה? הנחכה באפס מעשה עד אשר יושמד או יגווע האחרון ביהודי אירופה ואסיה? שאלות אלו מנקרות מוחו של כל עברי ועבריה. מתחת למסווה של שקט חיצוני מצטבר זעם נפשי, שמקורו בהרגשה איומה, כי אולי עכשיו ברגע בו אותה, היהודי החפשי, אוכל את לחמך, או עוסק בפרנסתך – נחנק אחיך, הוציאה אמך את נשמתה, הומת אביך...
מלחמה אחרת לנו, מלחמה לעיקר, שבלעדיו לא תושט עזרה לאחינו ולא תנצל האומה המתבוססת בדמיה. זוהי המלחמה לשלטון עברי על ארץ-ישראל.
כי שני תנאים עיקריים דרושים על מנת שתתחיל פעולת הצלה מידית והמונית. ראשית, גורם ממשלתי שינהל משא ומתן עם המדינות המעוניינות בדבר פנוי היהודים. ושנית, ארץ שתפתח שעריה לקבלת הפליטים ולקליטתם...אם ארץ-ישראל לא תפתח לרווחה שעריה, הרי לא תהא כל הצלה המונית של בניה הגולים והמושמדים.
מלחמה זו דורשת מעשי גבורה והקרבה של הנוער הלוחם, אולם לא די בזה. כל יהודי יכול להשתתף בה. לא כאוהד ומברך, אלא כלוחם מועיל. ישנן דרכים. נראה אותן.
נפתח במלחמה להורדת שלטון הכבוש, אשר הסגיר את אחינו בידיד השטן, ולהקמתה של ממשלת היהודים במולדת חפשית ומשוחררת ומצילה. ציון תשאל לשלום אסיריה!