אל העם העברי בציון – הכרזת המרד של האגון הצבאי הלאומי

בני ישראל, נוער עברי! אנו עומדים בשלב האחרון של המלחמה. אנו עומדים בפני ההכרעה ההיסטורית של גורלנו לדורות. שביתת הנשק, אשר הוכרזה בראשית המלחמה, הופרה ע"י השלטון הבריטי. שליטי הארץ לא התחשבו לא בלויאליות, לא בוויתורים ולא בקרבנות; הם הגשימו ומגשימים את מגמתם: חיסול הציונות הממלכתית חלפו ארבע שנים וכל התקוות אשר פעמו בלבותיכם בשנת 1939, נתבדו ללא זכר. מעמד בינלאומי לא ניתן לנו; צבא עברי לא הוקם; שערי ארץ ישראל לא נפתחו. השלטון הבריטי השלים את בגידתו המחפירה באומה העברית, ואין כל יסוד מוסרי לקיומו בארץ ישראל. נסיק את המסקנות ללא חת. אין עוד שביתת נשק בין העם והנוער העברי לבין האדמיניסטרציה הבריטית בארץ-ישראל, המסגירה את אחינו בידי היטלר. מלחמה לעם בשלטון הזה מלחמה עד הסוף. מלחמה זו תדרוש קרבנות רבים וקשים. אך נלך לקראתה מתוך הכרה, כי נאמנים הננו לאחינו אשר נשחטו ונשחטים, כי למענם הרינו נלחמים ולצוואתם במותם שמרנו אמונים. וזו דרישתנו: השלטון על ארץ-ישראל יימסר מיד בידי ממשלה עברית זמנית.

הקמת הממשלה העברית והגשמת תכניתה – זוהי הדרך היחידה להצלת עמנו, להצלת קיומנו וכבודנו. בדרך זו נלך, כי אחרת אין. נלחם. כל יהודי במולדת ילחם. אלהי ישראל, אל צבאות יהיה בעזרנו. אין נסיגה. חרות או מוות.

הנוער הלוחם לא יירתע מפני קרבנות ויסורים. דם, וסבל, הוא לא יכנע, לא ינוח, כל עוד לא יחדש את ימינו כקדם, כל עוד לא יבטיח לעמנו מולדת, חרות, כבוד, לחם, צדק ומשפט. ואם עזור תעזרו לו, הרי תחזינה עיניכם בקרוב בימינו בשיבת ציון ותקומת ישראל.