הישיבה המאה–שבעים–וארבע של הכנסת העשירית – יום שני, א` באדר התשמ"ג 14 בפברואר 1983 – הודעת הממשלה בדבר העברת תפקיד שר הביטחון לידי ראש הממשלה

אדוני היושב–ראש, מורי ורבותי, בכל הזדמנות קמה האופוזיציה ודורשת שהממשלה תתפטר ותתפטר, וברוך השם אנחנו משרתים כבר קרוב לשש שנים. אם העם יפטרנו – נלך הביתה. בבקשה. אם הכנסת תביע לנו אי–אמון – מובן מאליו שנניח את המנדטים וכל הסיעות ילכו לנשיא ויתחיל התהליך של הרכב ממשלה, או אם אתם רוצים, אדרבא, נלך לבחירות. אבל לא ננדב לכם התפטרות. אני חוזר ואומר: לא עלה אפילו על דעתנו בשום רגע, אלה שידעו ואלה שלא ידעו על הכוונה להכניס למחנות את הפלנגות, כי תהיה זוועה כזאת במחנות ביירות, ואומנם כן, אפשר לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה", ולא צריך להעליל על עם ישראל, ולא צריך לרמוז רמזים פרובוקטיביים, וצריך לשמור על כבוד ישראל וצריך לשמור על כבוד המדינה ועתידה, ולא צריך לתת פיתחון פה ללעז בגויים. אדוני היושב–ראש, כל עוד יש לנו מנדט מאת העם וכל עוד יש לנו אמון הכנסת, אנחנו נוסיף לשרת.