הישיבה המאה–וארבע–עשרה של הכנסת העשירית – יום שני, ו` באב התשמ"ב 26 ביולי 1982 – החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד המדע והפיתוח ובדבר צירופו – של חבר הכנסת יובל נאמן לממשלה בתפקיד שר המדע והפיתוח

לפני הממשלה יש עדיין תקופת כהונה של שלוש שנים ומחצה. בתקופת כהונה זו אפשר לעשות הרבה, כפי שהוכחנו בתקופת הכהונה הקודמת, לשקם עוד יותר שכונות, לבנות עוד יותר את ארץ–ישראל, לחזק עוד יותר את הביטחון. ודאי נעשה כן, עשינו, וכן נעשה. מכאן האכזבה. ומה אני יכול לעשות? הגיעה השעה שבה יצטרכו הידידים שלנו באופוזיציה לשקול האם אחרי שבעים–ושש הצעות אי–אמון שהם הגישו במשך חמש השנים האחרונות – דבר בלא דוגמה ובלא תקדים בתולדות הפרלמנט שלנו, כמעט כל שבועיים, אם נביא בחשבון שהכנסת יושבת רק שמונה חודשים – וכולן הובסו, האם כדאי להם עוד להביס את עצמם. נראה שהם יגיעו למסקנה שלא כדאי ואפילו לא רצוי, כי הרי המשמעות של הבסת הצעת אי–אמון היא הבעת אמון לממשלה. אז זה בהחלט שינוי במצב והוא חיובי מאוד. צר לי שמר פרס מאוכזב.