הישיבה המאתיים-ושבע של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ״ב אדר תשל״ט 21 מארס 1979 – הודעת הממשלה על חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים – תשובת ראש הממשלה
דברי הכנסת:
מליאת הכנסת
מראה מקום:
דברי הכנסת כ"ב אדר התשל"ט, 21 במרץ 1979
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
זוהי אחת השעות הגדולות של הפארלאמנט שלנו. מדי פעם בפעם, כוותיק בבית הזה, אני טוען באזני החברים שבדרך כלל בכל בית-נבחרים דמוקראטי הימים ימי קטנות: מעשי חקיקה, דיון על מס, על עירית ועוד. אבל יש יום או יש לילה או יש שעה שבהם כל הגדולה, התפארת וההוד של פארלאמנט חפשי ודמוקראטי עולים לנגד עיני כל האומה, לנגד עיני כל העמים. זהו הלילה, אלה היומיים, זוהי השעה. אין כופין ואין אונס. גם הבוקר תצביע הכנסת על-פי רצונה שלה והחלטות סיעותיה החפשיות —- ויש סיעות שחבריהן יצביעו לפי הכרתם והחלטתם הם — וההכרעה תהיה גורלית, רבת משמעות ובלא הפרזה ניתן לומר, היסטורית, כי אנו עומדים, כפי שאנו מאמינים, לפני מפנה, לפחות, ביחסים בין שני עמים מזרח תיכוניים מתוך תקווה שהוא יהיה יסוד למפנה בינינו לבין האחרים. הנה זכינו לשעה גדולה בחיינו הלאומיים הפארלאמנטאריים. אשרינו שזכינו לשעה זאת.
אני שאלתי, אדוני היושב-ראש, אם להתפלמס היום עם החברים שקראו להתנגד לחוזה השלום או עם החברים שהשמיעו על חשבונו או על חשבוני, על חשבונו או על חשבונה של הממשלה דברים שאינם נכונים, דברים שיש בהם אפילו פגיעה, והגעתי למסקנה שמוטב לי להימנע מפולמוס זה. אחריש ואשאיר את הדברים כפי שנרשמו ולא אשיב. אבל אם קורטוב של רגש מסויים — שלא אקראהו בשמו הנכון — היה בדברים מסוימים, אמליץ לפני משמיעיהם לקרוא או לעיין פעם נוספת בפרק תהלים ק״ט, וד"ל.
