נצא למערכה ונוכל

כשעדיין הייתי ילד, ספר לי אבי את המדרש הידוע הקשור בקריעת ים סוף. כשחצו אבותינו את הים, הקרוי בלע"ז האדם, יצאה מרים בתופים ובמחולות ובני ישראל פתחו בשירה, היא שירת הים האדירה. מלאכי השרת ענו להם בקול. אמר להם הקדוש ברוך הוא: מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? מאז חדר המוסר של המדרש הזה למעמקי לבי, לאמור: אפילו אתה נלחם ומכה באוייב, ואין ברירה אלא להכותו למען הצלת עמך, איך תתפאר בזה שאנשים נהרגים?...
...אנחנו ניהלנו מלחמת מחתרת כמעט במשך חמש שנים. האם זה מקרה שחמש השנים ההן, מסוף 1943 עד 1948, היו השנים השקטות ביותר ביחסיםבין היהודים ובין הערבים? היה לנו נשק; הבריטים למדו, איך הלוחמים שלנו יכולים להשתמש בו; אך כל הערבים בארץ ישראל ידעו: האצ"ל אינו פוגע בערבים...

לאחר כל אלה, אני רוצה לומר מעל במת ועידתנו לדרוזים, לערבים ולכל בני המיעוטים בשם תלמידי ז'בוטינסקי, מחברו של השיר ,,בו ירוה לו משפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני", כי במדינה הזו אין מפלגה, שאתם יכולים בלב שלם להאמין בידידותה אליכם, כתנועת החרות. עכשיו אדבר על הממשל הצבאי. אנחנו מאמינים בשוויון זכויות לכל אזרחי המדינה, ואנחנו קובעים שהממשל הצבאי עומד בנגוד לשוויון. אגב, נפוליאון אמר שעל ידי ממשל צבאי יכול לשלוט כל כסיל; החכמה היא לשלוט בלי ממשל צבאי...
...ברור שמפא"י מנצלת את הממשל הצבאי לטובתה היא. עובדא היא, שהערבים החיים תחת הממשל הצבאי, מתמרמרים עליו, ואף על פי כן רובם מצביעים עבור מפא"י, המקיימת אותו. איך עושים פלא זה? אין ספק, כי יש גורם מפלגתי בממשל הצבאי, אך עדיין לא שוכנענו, שאין גורם בטחוני, והוא הנותן; בטחון האומה מעל לכל. כשהעם יתן בנו אמון להרכיב ממשלה, נקים ועדה, שתבדוק, אם אפשר לבטל את הממשל הצבאי לחלוטין. אם יתברר שאין עוד צורך בו, נבטלו ללא דיחוי. אם יתברר שלעת עתה אי אפשר בלעדיו, נעשה את הכל כדי להקל בגזירות הקשורות בו. זאת אנחנו מבטיחים. כשנרכיב ממשלה ובתקופת המעבר לא נוכל לבטל את הממשל הצבאי, נוציא ממנו כל גורם מפלגתי. אנחנו לא נרצה להשתמש בגזירה חמורה זו - אם היא הכרחית לבטחון האומה - לטובת מפלגתנו או אינטרסים אחרים... אספר סיפור. בתי הקטנה בת ה-10 הוזמנה על ידי מורתה להשתתף במחזה לקראת חנוכה. בתי התנדבה להעתיק את המחזה בביתה ובשעת מעשה למדנו, כי בין השאר יהיה עליה לומר: ,,גם אבא שלי היה בהגנה". צאו וראו: אין לנו שום התנגדות לכך שילדי ישראל, אשר אבותיהם שרתו ב,,הגנה", יאמרו זאת בבתי ספר, במחזות ובכל הזדמנות אחרת, ובאותה מידה של גאווה, אותה הם מרגישים עם שרת זה. אולם אנו רוצים שתינוקות דבית רבן, אשר אבותיהם שרתו וסכנו את נפשותיהם למען עמם בשורות האצ"ל והלח"י, יוכלו לומר זאת בבתי הספר של ישראל - בגאווה שאין מוצדקת ממנה. ואף יום זה בוא יבוא. כי הרי סופה של האמת לנצח. ולמה זה תאמר בתי הקטנה, שאביה היה ב,,הגנה""?