היום לפני עשר שנים

אחד מהעוזרים העיקריים של מר בן-גוריון אמר לנו בהזדמנות אחרת: הן בענין יפו קיבלתם מכתב מאת המדינה. העירונו לו, כי המדינה אין באפשרותה לכתוב מכתבים: הממשלה שולחת מכתבים. הוא אמר בחפזון: - זה היינו הך. דא עקא, שאין זה היינו הך. אולי בכך צפון ההבדל היסודי בין שיטת הממשל הדמוקרטי, לבין השיטה הטוטליטרית. לפי השיטה הראשונה, אין הממשלה והמדינה מושגים זהים. הממשלה היא מכשיר בידי המדינה, כשם שהמדינה היא מכשיר בידי העם. ממשלה באה וממשלה הולכת; המדינה והעם קיימים. ועמנו הוכיח, שאפילו אם המדינה נופלת, הוא מוסיף להתקיים ומקים לו את מדינתו מחדש. לפי התיאוריה הטוטליטרית קיימת זהות מוחלטת בין הממשלה לבין המדינה. מי שמתנגד לממשלה, הוא "בוגד במדינה". "פטריוט" הוא רק זה, התומך במחזיקי רסן השלטון, בין שתי השיטות הללו אין פשרה. המלחמה הצבורית על השלטת אחת מהן נוטשה מקדמת דנא בכל התקופות ובכל המשורים. פעם גוברת הראשונה - ויהי אור; פעם ידה של השניה על העליונה - ויהי חושך. אין לי ספק, כי בסופו של דבר תנצח שיטת הממשל החופשי, כשם שהאור ינצח את האפלה. לא, ממשלה ומדינה אינם היינו הך. חבל שעוזרו של מר בן-גוריון אינו מבין את זאת.