הישיבה המאתים וששים ושתים של הכנסת החמישית יום שני, ב תמוז תשכ"ג 24 יוני 1963 הרכב הממשלה החדשה ותכניתה דיון

דברי הכנסת: מליאת הכנסת
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
דברי הכנסת ב' תמוז התשכ"ג, 24 ביוני 1963

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

כי אם תתקבל קונצפציה איסטרטגית זו, אנו עלולים להוליך אח העם לקראת אסון. אם ישאל אדם, מאיזה סוג נשק צפויה לנו סכנה, מזה הקרוי מקובל או מזה ששמו בלתי-שגרתי, תהיה שאלה זו חסרת יסוד. האמת הפשוטה היא, שצפויה למדינתנו סכנה מכל נשק הניתן בירי האויב. והסיבה היא: האויב בתור שכזה, בהכרזותיו ובמעשיו ובמהותו ובתכניותיו הוא תוקפן... אפילו הנשק הקרוי הגנתי, בידי האויב שלנו, סכנה הוא לנו...על אחת כמה וכמה כשהוא מקבל נשק התקפתי, כלומר מפציצים, אניות-קרב וכדומה. לכן אני מציע שהבית כולו, בלי הבדל סיעות, יתפטר אחת ולתמיד מוויכוח-סרק זה — איזהו סוג הנשק שממנו צפויה לנו סכנה, קונבנציונלי או לא-קונבנציונלי, התקפתי או הגנתי. על-פי השכל וההגיון והנסיון עלינו להסכים שעם מתן נשק בידי האויב קמה סכנה למדינת ישראל, לבטחונה ולעתידה — נשק מכל סוג שהוא.
נניח שאויבינו יוצאים נגדנו להתקפה בכל הנשק הקונבנציונלי שיש ברשותם, על חילותיהם וצבאותיהם. לעולם לא יוכלו לשבור אותנו. וכאשר אני אומר את הדברים האלה בשלוות-נפש מוחלטת, איני מדבר בלשון מיסטיקה. בוודאי, מעל לכל קיים הגורם של רוח האדם החופשי, ונוכחנו לדעת בדורנו זה שאין לך כוח גדול יותר — ואין זו מליצה, זו מציאות — מאשר רוחו של האדם החופשי הנלחם על צדקתו, מאשר רוחו של בן-החורין העומד על זכותו, הנלחם על כבודו, על חירותו, על חיי רעייתו וילדיו הקטנים.
לעולם לא יוכלו מדינות ערב לשלח נגדנו לחזית את כל צבאותיהם בבת-אחת, כי תמיד יש להם ותהיינה להם בעיות בטחון פנימיות. בעיראק — אפשרות של התקוממות כורדית; בסוריה — אפשרות של הפיכה מבית; הוא הדין למצרים, הוא הדין לכל מדינות ערב, מתימן ועד אלג׳יר. לעולם לא יוכלו לשלח נגדנו אלא חלק מצבאותיהם. ואילו אצלנו קיים חיל אזרחים; כושר הגיוס שלנו עולה על עשרה אחוזים, ותודות לרוח, למספרים ולכוח העומד לרשותנו, נוכל תמיד לשבור את התוקפנות של צבאות ערב.
לא כן ביחס לשימוש אפשרי בנשק בלתי-קונבנציונלי. לו חס וחלילה היה שימוש בו, או אם באחד הימים יהיה שימוש בו, עלול לקרות — וחובתנו לומר זאת בגלוי לעמנו, לא להשלותו ולא להטעותו — שפך דמים נורא בגלל ריכוז האוכלוסין ובגלל האופי המיוחד של אותו נשק שנועד, כפי שאמרה שרת החוץ, להשמדת החי. ודאי, לא אנו נזרע אימים בקרב עמנו ; לא אנו נעשה את אשר נעשה במחצית השניה של חודש מארס. תמיד נקרא לעמנו: גם מפני סכנה זו אין להיבהל. עמוד נעמוד-לא ישמידונו. מי שירים ירו להשמיד אותנו, הוא שיושמד, ואנחנו נחיה במולדתנו. זו ארצנו, כאן נחיה. אם יהיה צורך, נעמוד בכל הכוח נגד כל סכנה, ואין שום סיבה לבהלה.
אולם אין גם סיבה להסתרת דברים והאמת. אסור להסתירם. מערכה כזו, אם תיפתח באחד הימים תוך שימוש בנשק בלתי-קונבנציונלי, עלולה לגרום לנו אבידות בנפש שכמותן לא ידענו בכל המערכות הקודמות בארץ ישראל. ולנו, אדוני היושב-ראש, אין הרבה דם לשפוך. זו הסכנה.
לבסוף, אדוני היושב-ראש, אציע שנבנה את היחסים בין הממשלה לבין האופוזיציה על היסוד, עליו דיבר ראש הממ- שלה החדש. אני מסכים להערכתו זו. עליו לדעת שאנחנו שואפים להעביר אותו ואת חבריו לאופוזיציה, וזו לא רק זכותנו, זו גם חובתנו, והעם יחליט. אם העם יתן להם מידת אמון מספקת גם בבחירות הבאות כדי לשוב ולהרכיב ממ- שלה, אנו, במידת האמון הקטנה יותר שהעם יתן לנו׳ נראה מיד את שליחותנו להתייצב נגדם באופוזיציה עד שהעם, כפי שאנו מאמינים, יחליט אחרת. אך לא דרושה ביחסים אלה של חילוקי-הדעות היסודיים ביותר בעניני מדיניות ובדרכי השגת הבטחון הלאומי והמשק והחברה — לא דרושה לא שנאה ולא משטמה, כדי שהתקווה, עליה דיברתי בראשית דברי, תתגשם.