הישיבה השלוש-מאות-וחמש של הכנסת השמינית יום שלישי, י״ז סיון תשל"ו 15 יוני 1976 – הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

דברי הכנסת: מליאת הכנסת
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
דברי הכנסת י"ז סיון התשל"ו, 15 ביוני 1976

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

יש בעיה דמוגראפית. צריך לדבר עליה בכנות וברצינות. אני מבקש לדעת: אם יהיו לנו מיליון ערבים, כפי שלעת-עתה אתם כולכם מסכימים, הסכנה הדמוגראפית אינה רבה מבחינת הזמן והיחסיות לשמירת ריבונותנו על ארץ-ישראל המערבית? ההפרש איננו של מיליון ערבים, אלא של 400,000 - 500,000 ערבים, בערך. ואז מציגים לנו תחזיות של עלייה ואומרים לנו כי אי שם בשנת 2000 לספירתם, אם אנו נקיים ריבונות ישראל על ארץ-ישראל, ישתוו הערבים עם היהודים. אבל אם יהיו מיליון ערבים, דבר כזה יקרה על-פי אותה תחזית בשנת 2010 או בשנת 2012. ציונים נכבדים, על מה אתם מסמיכים תחזיות אלו, על חוסר עלייה ב-30 או ב-40 שנה, או על עלייה של 15,000 — 20,000 עולים בלבד? הרי אתם על-ידי כך משמיטים את היסוד לכל אמונת ישראל, מאז נקראנו כולנו לדגל הציונות. איך עלינו ממיעוט של 7% לרוב של כמעט שני-שלישים בארץ-ישראל? על-ידי שיבת-ציון.

על-פי כללים מדעיים כל עם ב-25—30 שנה מכפיל מספר בניו. היום יש 12 מיליון יהודים בתפוצות הגולה. בעוד 25—30 שנה יהיו 24 מיליון. והעם הגדול הזה, כך אתם אומרים לנוער שלנו, לא יתן לארץ-ישראל 2—3 מיליון יהודים במשך דור שלם? אילו זה היה כך, גם עם המיליון שלכם אנו אבודים. אולם איננו אבודים. תהיה עלייה רבתי, תהיה שיבת-ציון, יצטרפו אלינו מיליוני יהודים. נקיים את הרוב בשני המקרים גם יחד. אבל אתם צריכים להציג לעצמכם את השאלה, אם אתם מאיימים עלינו בגלל הפרש של כמה מאות אלפי תושבים ערבים, באבדן האופי היהודי של המדינה, אינני מחבב את המלה ״תבוסנות״ — כל אחד לפי דעתו ולפי השקפתו — אבל, גבירותי ורבותי, אין לנו ברירה אלא לומר שדעה כזאת היא במלוא משמעות המושג תבוסנות לגבי כל מהותה של תנועת השיחרור של העם היהודי ושמה הציונות.
יש תוחלת, יש יסוד לאמונה, בארץ-ישראל וברוב יהודי גדול במדינה יהודית והמיעוט הערבי יחיה עם הרוב בשיווי זכויות, בחירות ובצדק ובכבוד הדדי.
רבותי, יריבינו הנכבדים, אל תיחפזו בהחלטות שלא תוכלו לחזור מהן. אל תבטיחו נסיגות עמוקות בלי שלום, אל תעזבו, אל תחלקו את ארץ-ישראל, ראו את החזיתות המשונות, המשתנות. המזרח התיכון הוא בבחינת "פאנתה ריי", הכל שוטף. נשמור על ארצנו, נשמור על בטחוננו. הזכות על ארצנו היא בטחון חיינו.
אני קורא איפוא לכל הציונים, ללא הבדל סיעה, על סף ההכרעה: הבה ונתלכד סביב זכותנו לארץ-ישראל אשר היא גם בטחוננו והבטחת עתידנו. הבה ונתלכד סביב ההתנחלות על אדמת המולדת, לא על-פי תכנית-אלון אלא על-פי זכותנו וצרכי בטחוננו האמיתיים. ואז תהא זו שעה גדולה לעמנו בארץ ובתפוצות הגולה. תנועת מתנדבים אדירה תקום, אמנם כן, לקיים את מצוות יישוב ארץ-ישראל, ובשני היסודות הללו, לאמר: — הזכות והבטחון — גם הסיכוי לשלום, הסיכוי היחיד בעולם.
אגב, גם אני הייתי ב״השומר הצעיר״, אבל רק עד בר-מצווה.