הישיבה השלוש-מאות-וחמש של הכנסת השמינית יום שלישי, י״ז סיון תשל"ו 15 יוני 1976 – הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
יש בעיה דמוגראפית. צריך לדבר עליה בכנות וברצינות. אני מבקש לדעת: אם יהיו לנו מיליון ערבים, כפי שלעת-עתה אתם כולכם מסכימים, הסכנה הדמוגראפית אינה רבה מבחינת הזמן והיחסיות לשמירת ריבונותנו על ארץ-ישראל המערבית? ההפרש איננו של מיליון ערבים, אלא של 400,000 - 500,000 ערבים, בערך. ואז מציגים לנו תחזיות של עלייה ואומרים לנו כי אי שם בשנת 2000 לספירתם, אם אנו נקיים ריבונות ישראל על ארץ-ישראל, ישתוו הערבים עם היהודים. אבל אם יהיו מיליון ערבים, דבר כזה יקרה על-פי אותה תחזית בשנת 2010 או בשנת 2012. ציונים נכבדים, על מה אתם מסמיכים תחזיות אלו, על חוסר עלייה ב-30 או ב-40 שנה, או על עלייה של 15,000 — 20,000 עולים בלבד? הרי אתם על-ידי כך משמיטים את היסוד לכל אמונת ישראל, מאז נקראנו כולנו לדגל הציונות. איך עלינו ממיעוט של 7% לרוב של כמעט שני-שלישים בארץ-ישראל? על-ידי שיבת-ציון.
על-פי כללים מדעיים כל עם ב-25—30 שנה מכפיל מספר בניו. היום יש 12 מיליון יהודים בתפוצות הגולה. בעוד 25—30 שנה יהיו 24 מיליון. והעם הגדול הזה, כך אתם אומרים לנוער שלנו, לא יתן לארץ-ישראל 2—3 מיליון יהודים במשך דור שלם? אילו זה היה כך, גם עם המיליון שלכם אנו אבודים. אולם איננו אבודים. תהיה עלייה רבתי, תהיה שיבת-ציון, יצטרפו אלינו מיליוני יהודים. נקיים את הרוב בשני המקרים גם יחד. אבל אתם צריכים להציג לעצמכם את השאלה, אם אתם מאיימים עלינו בגלל הפרש של כמה מאות אלפי תושבים ערבים, באבדן האופי היהודי של המדינה, אינני מחבב את המלה ״תבוסנות״ — כל אחד לפי דעתו ולפי השקפתו — אבל, גבירותי ורבותי, אין לנו ברירה אלא לומר שדעה כזאת היא במלוא משמעות המושג תבוסנות לגבי כל מהותה של תנועת השיחרור של העם היהודי ושמה הציונות.
