תשובה למתחסדים מחוץ ומבית – חלק ב
מאמר עיתון:
מעריב
מראה מקום:
מאמר עיתון כ"ב כסלו התשל"ה, 6 בדצמבר 1974
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
לעת משבר יש לומר לעם את האמת ולחזק את רוחו. אם יטעה מישהו את עמו מבחינת העובדות המדיניות, הוא ייצור בקרבו אשליה מסממת אשר ההתפכחות ממנה תמיט מבוכה מרה או יאוש מפרק. אבל האמת על מצב קשה, מסופרת לעם, צריכה להיות מלווה בדברי אמונה כנה כי יש לאל ידו לעמוד במבחנים ולהתגבר על הקשיים. תמיד יש לזכור, כי רוחו של עם היא עצמה הינה גורם חשוב, ולעתים מכריע, במאמץ או בהליך של ההתגברות. על אמת זו למדנו, לשלילה או לחיוב מתוך התבוננות וניסיון. [...] ואצלנו? באילו מבחנים מן הנוראים ביותר, לא עמדנו בשנות הארבעים? אבל הרוח, שפעמה בקרבנו היתה נפלאה, בלתי שבירה – ויכולנו.
לו היו האחראיים למדיניות הישראלית אומרים לעם את האמת היו מציינים ביוזמתם כי בחודשים האחרונים היו מכות קשות מנת חלקנו בזירה הבינלאומית. בהצביעם על עובדה זו בלא נסיון טשטוש, בכנות וברצינות. היו צריכים להוסיף ולהסביר מייד, כי אם נעמוד איתנים ונפעל כהלכה יש לנו סיכוי ממשי להתגבר על המכשולים שהושמו על דרכנו...
...אנחנו לעולם לא נקרא להתבטלות לפני ההלכות עוינות של מוסדות בינלאומיים. אבל גם לא נציע לציבור להתייחס אליהן בזלזול. אין לומר, כי הן חסרות משמעות, בייחוד בהצטברותן. יש בהן כדי ליצור, או להעמיק, דעה קדומה כלפי מדינת היהודים. מן הצד האחר הן מגבירות את ההתחייבות של הממשלות, אשר בשמן ניתנה התמיכה בהצעות החלטה אנטי-אנטי ישראליות כלפי אויבינו...
...בעצרת האו"ם מתקבלות באחרונה החלטות בעלות תוכן עוין לנו ברוב עצום, לעתים כמעט פה אחד. ההצבעות החוזרות מטילות התחייבות מוסרית, אם מותר לומר כך. על הממשלות, או מבצרות אותה. הערבים עומדים על המשמר, הם טובעים קיום ההתחייבות בהצבעות נוספות. אין זה קל, בוודאי לא פשוט. לבטלת או לפעול בניגוד לה. כל ממשלה משתדלת לשמור על יוקרתה, על אמינותה.
הצטברות ההצעות העוינות, על תוצאותיהן הפסיכולוגיות ומשמעותן המדינית, נושאת עמה חומרה שאינה ניתנת לביטול על ידי האימרה קלת הדעת: "הצביעו, אז מה?" עובדה היא, כי החלטות כאלה, במהותן ובמספרן, כפי שנתקבלו באו"ם בחודשים האחרונים, לא ידענו במשך 25 שנה מאז הקמת מדינתנו. עובדה זו, אינה יכולה להיות חסרת משמעות.
עתה יש לשאול תחת איזו ממשלה זכו אויבינו לתמיכה בינלאומית רבה כזו, חסרת התקדים?
...עובדה היא כי את ענייני המדינה מנהלת הממשלה "היונית" ביותר מאז מלחמת ששת הימים, או מאז חידוש עצמאותנו. וכל המאורעות השליליים, החמורים בזירה הבינלאומית, התרחשו כאשר היא אינה פוסקת לסגת מעמדותיה המדיניות המוצהרות ומכריזה בקולי קולות, כי היא מוכנה לנסיגות מעשיות נוספות לא רק בלי חוזה שלום, אלא גם בלי הודעה על אי לוחמה. לפי טבעה של התפתחות זו היו דוברינו חייבים לבדוק את הצהרותיהם, לפשפש במעשיהם, לחפש דרך, במקום כל אלה הם נוהגים בהתחסדות, ומוסיפים לחלק את העם למותחי אופציות (להסכם שלום) ולנועליהן.
