ברית עם צרפת

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
מאמר עיתון י"ד שבט התשי"ט, 23 בינואר 1959

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

זוכר אני את הימים, בהם הארצות הבלטיות נלחצו על ידי שני נפילי רשע. יהודי פקח, אחד מני רבים, שפרפרו במלכודת, אמר לרעיו, בעמדו בפני שתי אפשרויות, היטלר או סטלין, הוא בוחר בשניה. אם סטלין יבוא, אמר הפקח, יקח ממני את הפרווה; אם היטלר יבוא, יקח ממני את הנשמה. בחירה זו נראתה מציאותית לחלוטין. היה בה הגיון הנחמה. אך ההיתה נחמת ההגיון? בדיעבד, התברר ליהודי ההוא, ולרבים כמוהו, כי לאחר בואו של סטלין, הלכה הנשמה בעוקבות הפרווה. היתה גם אז, אף בתנאים ההם, ולא דווקא בשביל מעטים, אפשרות שלישית. אךם רק ספורים אבו, או העיזו, לחשוב עליה, או לבחור בה...
לאחר השבת, הקרויה שחורה - היה זה ה-29 ביוני 1946 לפי ספירתם - בה נאסרו, לזמן קצר, ראשי הסוכנות היהודית, פנה מנהיגה של מפא"י באיגרת אל וועידתה ,או מועצתה... אולם סיסמא אחת, שהופרחה ע"י המחבר המבוהל, נחרתה בזכרוני. הלא היא: לא ווישי ולא מסדה. מילא ווישי; היה זה, בוודאי, גלוי אדיר, אם שנה אחת לאחר תוספ ה"סיזון", הגיע מארגנו הראשי למסקנה, כי יש לשלול את הדרך, עליה הוא ניסה להעלות, עד לחיסולם הגמור של המורדים, את כל ,,הישוב המאורגן". אך מה פירושן של המלים ,,לא מסדה"? יצא כי אסור להמשיך במלחמה נגד השלטון הבריטי. ואם היא, חלילה, תימשך, יהיה סופנו כקיצם של אבותינו, שקמו נגד רומי. הועמדנו אז בפני שתי אפשרויות: או ווישי, או להבדיל, מסדה. שתיהן נשללו. אך היכן היתה הדרך? האפשרות השלישית, איך? אותה סיפקנו אנחנו, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי. בתשובה, או בתגובה, לאיגרת הפרסאית אמרנו: אכן, לא ווישי ולא מסדה, אלא מודיעין. ומלחמת השחרור נגד השלטון הבריטי נמשכה, גברה והלכה; ותהי מודיעין...
אנו אנשי האופוזיציה הנאמנה בישראל, נוסיף,כמקובל בעולמם של בני חורין, לפעול למען עמנו וארצנו. בכל מקום, בו נוכל לרכוש ידידים לישראל, נעשה כן. וודאי, אופוזיציה אינה מנהלת משא ומתן רשמי ואינה חותמת על חוזים. אבל היא יכולה, היא זכאית, אף חייבת להכשיר לבבות, להשפיע, לקרב, לפלס נתיבות. בשום תורה ממלכתית לא כתוב, כי רק מפלגות הנמנות על אינטרנציונל כזה או אחר, יכולות או רשאיות לבוא בדרים עם מפלגות ממשלתיות או אופויציוניות, בארצות חוץ. גם מפלגות לאומיות, הדוגלות בחרות האדם, הזכות והיכולת בידן לפעול בקרב ידידים למען עמיהן וארצותיהן, מתוך הכרת הקירבה ביניהן. אפשר לסייע לפעולה מבורכת זו, או לנסות להפריע לה. למנוע אי אפשר. בגין במאמר על מאמצי חרות לכונן ברית ידידות בין ישראל לצרפת ומחדליה של הממשלה בהתנגדותיה של חברים בממשלה לברית זו.