הישיבה השלוש מאות וארבעים וחמש של הכנסת התשיעית יום שלישי, ג' תמוז תש"ם 17 יוני 1980– עשר שנים למעצרו של אסיר ציון יוסף מנדלביץ והצורך בהגברת המאמצים לשיחרורו

דברי הכנסת: מליאת הכנסת
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
דברי הכנסת ג' תמוז התש"מ, 17 ביוני 1980

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

אנשים המוכנים להקריב את עצמם למען אידיאל, למען זכותם לשוב למולדתם, לארץ-ישראל. זוכרים אנו את הימים שבהם עמדו בפני השופטים וידעו את גורלם כי יילכו לשמונה, עשר, חמש-עשרה שנות מאסר למחנות-ריכוז, לארץ גזירה, ויסבלו רעב והשפלה. והם הרימו ואת יד ימינם וחזרו על השבועה הידועה בישראל כמקדשת את עמנו מימי בבל ועד היום הזה, לאמור: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. זו היתה תופעה אדירה בתולדות ישראל, אחרי עשרות שנים של התבוללות כפויה, מוטלת בכוח הזרוע, סגירת כל בתי-הספר היהודיים, ענישה על לימוד עברית, אי-ידיעת התורה; במשך דור שלם תינוקות בבית-רבן לא ידעו מלה אחת באלף-בית העברי. והנה קמו לנו צעירים אלה, שלא חששו מפני מאסר והתנהגו באותה גבורה נפשית שהדהימה עולם ומלואו.