הישיבה הארבע-מאות-ושלושים-ושש של הכנסת השביעית יום רביעי, י״ג סיון תשל"ג 13 יוני 1973 – הגברת רדיפות יהודי בחת -המועצות, סוריה ועיראק – תשובת חבר-הכנסת בגין

בישיבה שנתקיימה אתמול התנהל בירור בין תומכי הממשלה לבין מתנגדיה, בין הקואליציה לבין האופוזיציה, על האפשרות של סיכום מוסכם ומשותף שיוגש לפני הבית. אני סובר שמצווה לאומית היא לנסות להגיע לסיכום כזה בשתי שאלות גורליות: הצלת היהודים מסוריה מעיראק, והבטחת שיבת ציון חופשית ליהודים מברית-המועצות. משום כך היה עלינו מדי פעם, תוך כדי הישיבה, לקיים התייעצות של סיעתנו, של הסיעה כולה, שכל חבר בה רשאי להביע את דעתו ולהשתתף בהכרעה, לקבל או לא לקבל הצעה מסוימת. דבר כזה מקובל בכל בית-נבחרים חפשי. אין מפסיקים את ישיבת הבית משום שמקיימים התייעצות של סיעות. זו היתה הסיבה להיעדרותנו מדי פעם מן הישיבה, ולא היה כל יסוד לטרוניה, לאור התוצאה - וזהו העיקר - של אותו משא-ומתן בין-סיעתי.

עובדה היא שהבית כולו, כפי שיש לי סוד להניח, יתאחד על הצעת החלטה בעניין מצבם החמור של אחינו בעיראק ובסוריה והמאמצים להצלתם. זהו הישג חשוב, שהוא תוצאה של ההתייעצויות שערכנו אתמול...

גדעון האוזנר (המפלגה הליברלית העצמאית):

לטרוניה בשעתה היה יסוד.

מנחם בגין (גח״ל):

אני חושב שההסבר הזה יכול לחול על כל סיעה בכנסת. ייתכן שאם סיעת המפלגה הליברלית העצמאית תקיים התייעצות, לא יהיה העדרה ניכר באותה מידות כבשעה שסיעה אחרת מקיימת התייעצות. אבל עניין זה כבר שייך לבוחר.