הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושבע של הכנסת השביעית – יום שני, כ״ד אדר א׳ תשל״ג 26 פברואר 1973 – הודעת הממשלה על נסיבותיו של אסון המטוס הלובי

דברי הכנסת: מליאת הכנסת
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
דברי הכנסת כ"ד אדר א' התשל"ג, 26 בפבואר 1973

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

נזרקת האשמה מתל-אביב שהנה אנו בעצם אשמים. מנת חלקנו היא ״לאומיות ודתיות קיצונית". ״לאומיות קיצונית״ — אנו רוצים להגן על קיומנו; ״דתיות קיצונית״ — איננו רוצים שאויבינו יוכלו לפגוע בחיי איש, אשה וילד. ״הנחה פרימיטיבית שהעולם מבין רק את שפת הכוח״ — למי יש הנחה כזאת? אבל כל איש בישראל חייב לדעת שבין אויבינו לבין הכחדתנו מפריד כוחנו, שום דבר אחר. והראיה - מה שקרה בדור שלנו.

יש אצלנו איזו התחרות, מתוך סנוביסם מוזר, מי יהיה יותר מצפוני בעיני העולם, מי יהיה יותר מוסרי.
עלינו לשאול את כל המטיפים האלה, את כל הדורשים האלה: לנגד עיניכם היה טבח מתוכנן בלוד, כפי שאמדו אנשים: רצפת שדה-התעופה מלאה דם, אבל במחנה הערבי — צהלה. האם דרשתם ועדת חקירה בין-לאומית? במינכן כפתו אנשים בידיהם וברגליהם, אנשים שבאו למשחקים בין-לאומיים מתוך אמונה כי לפחות בהם לא יכול שום דבר רע לקרות לאדם, על-פי המסורת של אלפי שנים - והרגום. האם דרשתם ועדת חקירה בין-לאומית?

צריך לדחות ללא סייג את התביעה הזאת. כמובן, היא גם פוגעת בזכויות הריבוניות של מדינת ישראל. על העמים לדעת: איננו תובעים לעצמנו שום זכויות-יתר, אבל גם לא נשלים עם הטענה שלנו יש פחות זכויות מאשר לכם. אותן זכויות יש לכל מדינה ריבונית, וכפי שלא הוקמה שום ועדת חקירה בין-לאומית בשום מדינה, גם אם הטבח היה מכוון וגם אם בעקבותיו הושמעה צהלה, כן לא תתקבל שום ועדת חקירה בין-לאומית כאן. כל חקירה היא בסמכותה של מדינת ישראל הריבונית לבדה.

אדוני היושב-ראש, עיתון בריטי חשוב, המופיע רק ביום א׳ ושמו ״סנדיי טיימס״, פירסם מאמר תחת הכותרת המעניינת: "Is Israel Special?" ובמאמר גופא הוא כותב: ״ביסודו של חוסר החרטה מצד ישראל מונחת הנחה בישראל, ובקרב הציונים מזמן, כי למען ישראל חייב העולם לסלוח הכל". אלה הדברים. האם ישראל היא מיוחדת במינה? היום חובתנו לומר ללורד תומפסון, לעוזריו, לשליחיו ולעורכי עיתוניו: במה Israel Special? הבריטים חייבים קודם כל לדעת זאת. כאשר מיליונים יהודים הובלו לטבח - זה היה ייחודנו. איש אפילו לא ניסה להציל אותם, אפילו לא להפציץ את פסי הרכבת שהוליכו את המיליונים לעבר סופם. האנגלים שלטו אז בארץ ישראל. לו היו פותחים שעריה, היו ניצלים אולי מיליונים, ודאי מאות אלפים. במקום לעשות כמיטב יכולתם כדי להציל - עשו כרוע יכולתם כדי שהקרבנות יישארו בידי חיות הטרף. אנחנו מיוחדים בזה. בשארית כוחנו הלאומי, לאחר שכבר הושמד שליש מעמנו, קמנו כדי ללחום למען חירותו של עמנו וגאולת ארצנו. איש לא עזר לנו, שום מדינה לא הושיטה לנו עזרה בימים ההם, עמדנו לבדנו. כל תקופת המלחמה נגד שלטון זר עמדנו לבדנו. קמה המדינה, התקיפונו צבאות סדירים, ובידי הבחורים שלנו — ללא הבדל מסגרת - נשק דל, לעתים תת-מקלעים שסירבו לירות, והם עמדו נגד טנקים משוריינים וארטילריה, ושוב עמדו לבדם. גם לפגי חמש שנים ומחצה, כאשר התקיפונו זדים מכל עבר ואמרו באזני כל האומות: הגיעה השעה להכחיד את ישראל, עמדנו לבדנו. זה הייחוד של העם היהודי ושל מדינת היהודים, רבותי מן ה"סנדיי טיימס", Is Israel Special? - ודאי. בכל המערכות אנו עומדים לבדנו. עד כדי כך נרדפו היהודים על-ידי לא יהודים, שצריך היה לחקוק תפילה מיוחדת, תחינה מיוחדת: ׳׳כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם״.