כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, י״ג אלול תשל״ב 23 אוגוסט 1972 – הטלת כופר תעודה על שבי ציון מברית-המועצות – דיון
דברי הכנסת:
מליאת הכנסת
מראה מקום:
דברי הכנסת י"ג אלול התשל"ב, 23 באוגוסט 1972
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
המשטר שלכם [הקומוניסטי] הוא משטר של עבדים לעבדים
אך זאת אספר לכנסת, ועל-ידה - לעם היהודי: באחד ממחנות הריכוז ההם בא ביום סגריר מוסמך מטעם ממשלת ברית-המועצות. במחנה ההוא סללנו רכבת לאורך 1,400 קילומטרים, בטייגה, בטונדרה, בשלג המגיע עד צוואר וקור הנמשך עשרה חודשים תמימים ומגיע עד 50 מעלות צלסיוס מתחת לאפס, - בסחבות, ברעב, בקללות של פושעים פליליים, בזוהמה, גיהנום עלי אדמות. אין זו הפרזה. המוסמך הזה בא ואמר: עד תאריך מסויים תיגמר העבודה, זו ההוראה של המפלגה והממשלה, אפילו אם תחת כל מטר ישכב אדם מת. תחת כל מטר, 1,400 קילומטרים — נעשה את החשבון. כמה ניצלתם את הדם והדמע של היהודים במחנות הכפייה שלכם? איך בניתם את ארצכם במחיר המוות, הרעב וההשפלה של מאות אלפי יהודים? עבודה זו אינה שווה בעיניכם?
למען עניינים אנושיים בתקופתנו מתערבים. ואוי לה לאנושות אם היא נוהגת כפי שנהגה בשנות השלושים, כאשר טענה: עניינים כאלה הם ענייניה הפנימיים של ארץ מסויימת. כולנו למדנו לקח; עניינים כאלה אינם ענייניה של ארץ אחת, אלא של כל העמים.
אנו מרכינים ראשינו בפני אחינו הלוחמים בברית-מועצות. אולי היום הם המהפכנים האמיתיים. הם נלחמים נגד עריצים למען חירות, הם מוכיחים שאין להרכין ראש בפני כוח ברוטלי אם אתה מאמין בעניין צודק. הם מוכנים ללכת לבתי-סוהר ולמחנות ריכוז על זכותם לשוב ציונה.