מ. בגין בנאומו בקולנוע אוריון לפני ההפגנה: ,,גורל ירושלים כגורל עזה-עתיד ירושלים יוכרע בעזה!" תביעותינו: יוסיף החייל העברי לשבת בעיר שמשון ובמפרץ אילת בל נזוז משום שטח כל עוד מצרים אינה מבקשת שלום

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
מאמר עיתון י' טבת התשי"ז, 14 בדצמבר 1956

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

במשך כל השנים האחרונות ובעיקר השתא נשאנו אנחנו, תלמידיו של ז'בוטינסקי, את התורה האיסטרטגית לאמור:
א.יזמה: לא לחכות עד שהאויב יהיה מוכן בנשק ובציוד להסתער עלינו בשלש חזיתות. ביבשה ובשתיים החדישות יותר: באוויר ובים, כדי להכחידנו מגוי, - אלא לצאת לקראתו, להדבירו ולהוציא מידיו את כלי ההשמדה.
ב.בעלי ברית: אמרנו כי אויבי אויבינו, המוכנים להלחם למען ענינם שלהם יכולים, ולו לכברת דרך בלבד להיות בעלי בריתנו.
ג.לעשות הכל כדי להמנע ממלחמה בכל החזיתות, אלא להשתדל ליצור מערך התקפתי בחזית אחת, בהחזיקנו באחדות מערך הגנתי התקפתי.זו היתה התורה, נשאנוה מול פני כל, מול כל המפלגות בישראל מול מערכת גידוף וסילוף.
יש לתבוע:
א. החלק המשוחרר של המולדת העברית משוחרר לנצח. שום זר לא ישב בעזה. החייל העברי היושב בעיר שמשון יוסיף לשבת בה.
ב. החייל העברי יוסיף לשבת במפרץ אילת – ובהשגחתו תעבורנה אניות אילתה וממנה. יפרח הדרום, תפרח המדינה כולה. לא נהיה תלויים בכסף האמריקני. תהיה לנו מדינה בה יתגאה כל יהודי באשר הוא שם.
ג. לא יזוז החייל העברי משום שטח כל עוד ממשלת מצרים לא תאמר: "אני מבקשת שלום".
שום מלחמה איננה מטרה המטרה היא שלום. יכולנו להכריח את רודנה של מצרים לדבר שלום. אם נעמוד בלי פיק ברכיים, בלי בהלה, כבני חורין – יבין העולם את תביעתנו ואז תוטה דעת הקהל והיא תטה את דעת הממשלות.