הישיבה השלוש-מאות-ושישים של הכנסת השישית – יום רביעי, י״ח טבת תשכ״ט (8 ינואר 1969) – שאילתות ותשובות
דברי הכנסת:
מליאת הכנסת
מראה מקום:
דברי הכנסת י"ח טבת התשכ"ט, 8 בינואר 1969
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
חובתי לשאול היום: כמה יהודים היו צריכים ליהרג עד שנשיא צרפת היה מחליט שהגיעה השעה לנסות למנוע את השמדת העם היהודי כולו? איננו מבקשים התערבויות כאלה, ואת זכותנו להגנה לאומית עצמית נקבע אנחנו בעצמנו. אנחנו למודי נסיון. איש לא ניסה להציל אוכלוסיה יהודית העולה פי שלושה על האוכלוסיה היהודית בארץ-ישראל, כאשר אויב שואף דמים ובדברי סחף שישה מיליונים אלי מוות, והעולם כולו - גם במערב וגם במזרח — החריש. לא נסמוך, לאור הנסיון הזה, על שום גורם בעולם כאשר נעמוד לפני תוקפנות או לפני סכנת השמדה.
כידוע, יש עוד שתי תכניות התנחלות, כפי שהוגשו על-ידי סגן ראש הממשלה, מר יגאל אלון, ושר הבטחון, מר משה דיין. אתמוך בשתיהן; ובלבד, כפי שהודעתי, גם בפומבי, שלא תהיה ההתנחלות קשורה קשר כלשהו עם תכנית כלשהי שיש בה יזמה או הסכמה יהודית לחלוקה מחדש של ארץ-ישראל המערבית. את תמיכתי בתכניות ההתנחלות עצמן, כפי שהוגשו על-ידי שני עמיתי, לא אתנה בתמיכתם שלהם בתכנית ההתנחלות, כפי שאני הצעתיה. כי העיקר בעיני היא ההתנחלות, חקלאית כעירונית, בארצנו. זו זכותו של העם היהודי להתנחל בכל חבל של ארץ -ישראל, כפי שזכות הבעלים עליה מעולם לא פקעה תחת שלטון נכרי שהיה קיים בתקופות הקודמות, או בשמונה-עשרה השנים האחרונות, מאז הסכם שביתת הנשק ב-1949 ועד הימים שקדמו להסכם הפסקת האש ב-1967, אך לא רק זכות היא, אלא גם חובה. ההתנחלות היא צו עליון לקיום הבטחון הלאומי
