ישיבה מיוחדת של הכנסת – יום רביעי, ט״ו אלול תשכ״ו (31 אוגוסט 1966) – חוק יסוד: הממשלה

דברי הכנסת: מליאת הכנסת
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
דברי הכנסת ט"ו אלול התשכ"ו, 31 באוגוסט 1966

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

על הדיון הראשון בביתנו החדש, עם כל הכבוד, אדוני היושב-ראש, יורשה לי לומר במשפט מוסגר: אל לנו להשתמש בשם ״משכן״. יש שמות בתולדות ישראל שמוטב להשאירם, בייחוד קדושתם או בקדושת ייחודם. על הדיון הרגיל והחגיגי הזה נברך ״שהחיינו״. אך בלי שם ומלכות. בו ובה נברך — היום הזה נעלה על ראש שמחתנו את ירושלים השבויה, משעומדות תהיינה רגלינו בשעריך ירושלים, ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו.
אמנם, בניסוח זכויות מסויימות אנושיות קדמו לנו האנגלים בראנימיד ב-751 שנים, האמריקאים בפילדלפיה ב-190 שנים, והצרפתים בוורסיי ב-177 שנים. וארגון האומות המאוחדות שקיבל את מגילת זכויות האדם האוניברסלית ביום 27 בדצמבר 1948 — בשמונה-עשרה שנה. אבל אנו קדמנו לכולם באלפי שנים בהנחת היסוד לכל זכות אנושית, לאמור: ויברא אלוהים את האדם בצלמו. כל אדם, ללא הבדל גזע, מוצא, לאום ודתי בצלם אלוהים ברא אותו. תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם.
אולם אנו שמנו לב שהממשלה עקפה את החוק בטרם נתכוננה. זוהי דוגמה רעה מאד לאזרח אם הממשלה מלמדת אותן מה שניטה פעם ללמד אותו — איך נאמר — ״עורך-דין פינתי״. לאמור, שהחוק נוצר כדי לעקוף אותו. כוונת החוק, כפי שנתקבל בכנסת החמישית, היתה שאין לסבול מצב שבמשטר פרלמנטרי תקום ממשלה אכסטרא- פרלמנטרית, אם לא ברוב, הרי בחלק ניכר של חבריה.