ידיעות מול ידיעה
מאמר עיתון:
חרות
מראה מקום:
מאמר עיתון י"ט אדר התשט"ז, 2 במרץ 1956
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
אולם מצווה קדושה היא לעקור, מלב העם, אמונות תפלות, ולפזר משפטים קדומים. מהלך לו עדיין, בקרב אזרחינו הטובים, משפט קדום ביחס לשרים, למיניסטרים, אפילו יעשה אחד מהם שטות, הנראית לעינו הבלתי מזויינת של כל בר בי רב, יאמר בעל בית נכבד לרעהו בלחש היפנוטי: "אל תהיה תמים. זו לא שטות זו חכמה דווקא הן אתה אינך יודע את הדברים הידועים לו, לשר, לראש המיניסטראלי, הוא יודע את הסודות. הוא מבין את אשר עושה. סמוך עליו. וסמוך גם עלי, אני היודע כי הוא יודע". העין נקרצת, הלחש מתחמם, השכן משתכנע, "או, הוא ואמר באנחת הקלה, אם בסודות מדובר... באמת, אתה צודק, בוודאי יש להם לשרינו, דינים וחשבונות חשאיים. הם יודעים, מה שאנחנו, בני תמותה שורתיים, איננו יכולים לדעת. נכון, נכון. הם לא עשו שטות, הם אינם מסוגלים לעשות שטות. כל מעשיהם – חכמה". זוהי האמונה התפלה, ההרסנית, הגלותית, אם הטוטליטריות הגבאית. והנה בא הענין המשולש של הנשק, ערובה והתערבות וחשף את תפלותה לעיני כל. הוכח, באופן ממשי, אולי סופי, כי שום מיניסטר אינו יודע, אף אינו מסוגל לדעת, יותר מכל מי שעוקב, בשיטתיות, אחר המאורעות וקורא, בקפדנות, עתונות, ומבין את הקרוא. אולי עתה ילמד העם, כי ידיעה יסודית עדיפה מידיעות "סודיות".
