הישיבה הארבע מאות ושמונים ואחת של הכנסת השניה-מדיניות חוץ-דיון

דברי הכנסת: מליאת הכנסת
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
דברי הכנסת א' אלול התשי"ד, 30 באוגוסט 1954

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

הוגה דעות אחד אמר שבשפת אנוש אין מילים עצובות יותר משתי המלים הקטנות: ,,אילו" ו,,אלמלא". ואמנם כן, יכולתי לחבר ולהביא, רשימה ארוכה של ,,אילו" ו,,אלמלא" בנוגע לשגיאותיהן של ממשלותינו וחטאי ראשיהן במדיניות החוץ והבטחון, שהביאתנו עד הלום, עדי בדידות מוחלטת, שפיכות דמים בלתי פוסקת וסכנה גוברת והולכת.
אילו היו דבריהם כנים, חייבים היינו לומר להם, שעוד לא נוצרה אסטרטגיה כזאת, שתצדיק את הפקרתה להשמדה או לסכנת השמדה, לשעבוד או לסכנת שיעבוד, של אומה. עוד לא הוקם מזבח אנושי כזה שעליו מותר להעלות קרבן אומה שלמה, או שאומה תסכים להעלות את עצמה לקרבן עליו מרצונה, ללא התנגדות.
על כן מותר לומר לאמריקנים כפי שאמר פעם וודג'ווד לבני עמו. וודג'ווד בא להוכיח את בני העם הבריטי על התכחשותם להצהרת בלפור ואמר: אתם טוענים שהערבים אינם נותנים לכם להקים את הבית הלאומי לעם היהודי, כפי שהבטחתם, בכל ארץ ישראל. ואני אומר לכם כי הערבים אינם the reason הם an excuse. בזאת הלשון יכולים אנו לומר לאמריקנים: הקומוניזם מבחינת המדיניות שלכם איננו הסיבה; הוא האמתלה.
כי אתם, בלכתכם אחרי התסביך המסורתי של הסוכנות היהודית המורחבת, התחברתם עם מתבוללים עשירים. הרחקתם קרובים וקרבתם רחוקים. אבל הוכח שהנאמנים-אמיצים, ואילו המתבוללים אינם נאמנים ואף אינם אמיצים, ונחלתם-עבדות בתוך חירות, כפי שניבא עליהם אחד העם...משהו אירע באמריקה, אם בימים אלה אין יהודים שם יוצאים בהמוניהם ואינם מוחים בידי ממשלתם נגד העוול הזה הנעשה לשארית ישראל...דממה בחוצות ניו יורק, שלווה ברחובות פילדלפיה ושאננות בשדרות לוס אנג'לס. משהו קרה. נפגם אולי אומץ הלב האזרחי של בני עמנו בארצות הברית, או-והסיבה השנייה אינה פחות חמורה-נפגמה הדמוקראטיה בארצות הברית...אם הסיבה השניה היא האמיתית, עלינו להזהיר את השליטים בוושינגטון: דמוקראטיה פגומה, שבה מרים ראש אויב האויבים של חירות-הפחד, לא לאורך ימים תהא מסוגלת להוביל עמים שוחרי חופש העומדים על נפשם ועל חירותם נגד הטוטאליטאריות שהפחד הוא כל מהותה.
שמעתי היום את ראש הממשלה מנסה לתת לעצמו ולנו עצה מה לעשות. וכך שמעתי: הכרזנו-ונוסיף להכריז; התרענו-ונוסיף להתריע; הוקענו-ונוסיף להוקיע. איזו עברית! ואיזו מדיניות! מי יתן ושר החוץ ידע מדיניות כפי שראש הממשלה שלה יודע עברית. איזו עברית-אבל איזו מדיניות! הכרזנו-והכרזתנו לא הועילה. התרענו-והתרעתנו לא עזרה. הוקענו-והוקעתנו לא סייעה. ואע"פ כן נוסיף להוקיע ולהכריז ולהתריע. לא זו התשובה.
זאת התורה שנתכבדתי להביא בפני הבית. תורת האקטיביזם החיובי, העומדת לא רק בפני הסבילות התבוסנית ותבוסנות הסבילות, אלא גם מול האקטיביזם של ,,תגובות". שהיה מספיק ומוצדק בתנאים אחרים ובימים אחרים והיום שוב אינו מספיק, אינו הכרחי, אינו מוצדק, כי הוא אינו יכול למנוע את שפך הדם ההדדי ואינו יכול להפסיק אותו.