הישיבה השלוש מאות שמונים ושש – חוק התקציב לשנת 1954/55
דברי הכנסת:
מליאת הכנסת
מראה מקום:
דברי הכנסת כ"ח אדר א' התשי"ד, 3 במרץ 1954
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
באשר למדיניות אין את נפשי לנהל עם אחראים לה ויכוח הקרוי "עקרוני". שוא הוא. אין לנו נקודת מוצא משותפת ואף בסיס משותף אין. אתם – נקודת המוצא שלכם היא התכחשות לאמת ההיסטורית; אנחנו – נקודת המוצא שלנו נאמנות לאמת ההיסטורית. אתם – בסיסכם הכוח, אנו – בסיסנו הזכות. רמלה, גם אם לא הוכללה במפת המדינה העברית, כפי ששורטטה בעזרתכם ובהסכמתכם על ידי ארגון האומות המאוחדות – שייכת לנו; למה? – ככבשנוה. אולם העיר העתיקה של ירושלים – מן הדין שתהיה שייכת לחוסיין בן-טלאל-בן עבדאללה ו צאצאיהם לפחות 99 שנים; למה? כי לא הצלחנו, אף על פי שניסינו, לכבשה.
ואין אתם חשים שכתוצאה של מדיניותכם, אולי בלא משים, אתם מעלים פילוסופיה הזרה לחלוטין למוסר ישראל ומסורתה והמסוכנת לקיומו של עם קטן מוקף אויבים והיא: שהכח הוא אבי הזכות. אנו אומרים כי כזכותנו על ירושלים כן שכותנו על רמלה, כי הזכות היא אם הכוח. כך לימד עמנו מיום עלות שחר תולדותיו.
