הישיבה המאה ושלוש עשרה של הכנסת הראשונה-דיון על הדין וחשבון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חוקת המדינה

דברי הכנסת: מליאת הכנסת
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
דברי הכנסת כ' שבט התש"י, 7 בפבואר 1950

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

סוף סוף יש הבדל בין החוקים והמשפטים אשר מישהו הוריש לנו, ממק-מייקל או מקניניגהאם, ובין החוק היסודי של המדינה אשר נתקבל ע"י הנציגות הנבחרת של האומה. סוף סוף צריך להיות ברור לכל ברכי-רב ולא רק לשר או לממשלה, מה עדיף לפי מהותו המוסרית ולפי איזה חוק יש לנהוג, לא רק לפי הטעם הפורמלי.
רבותי! אל תנצלו את הקרבה הגיאוגרפית ביננו, כדי להרחיב את המרחק המהותי בינינו. אתם קרובים מאוד אלי, ואל תפריעו. אם תפריעו-יפריעו לכם. כאן במה חופשית ואני לא נבחרתי על ידי העם כדי להנעים זמירות לכם. שמעו את דברי בסבלנות-עוד תצטרכו לשמוע הרבה.
פעם בתקופה שבה פרחה המחשבה הליברלית, נחצבה אימרה על סמכות המדינה, שיש להגבילה לתפקיד של שומר לילה. התקופה ההיא חלפה, ולבו של כל איש חופשי מתפלל לכך שלא נאלץ לאמר כי היא חלפה לבלי שוב. אבל, בינתיים עברו דורות והאנושות כולה מחפשת שביל זהב בין השאיפה לחירות הפרט ובין התשוקה לחזון הצדק. שום אומה לא מצאה עדיין את שביל הזהב ואילו אצלנו מתקבל הרושם כי נמצאה כבר תשובה סופית לשאלה, מהו משטר החיים שנקים במדינה. לא זו בלבד שנרחיב את סמכות מנגנון הממשלה על כל שטחי החיים, אלא נקים מדינה שתהיה בבחינת "גנב לילה". סביב האזרח,- בלשים, מפקחים, שוטרים, פקידים. הכלל הוא החשד, היוצא מן הכלל הוא האמון; הכלל הוא שהאזרח הוא עבריין, היוצא מן הכלל הוא שהאזרח הוא אדם ישר.
אם כבוד היו"ר לא יתנגד-הוא חובב לפעמים סטיה מן העניין העיקר למען ספר הלצה יהודית טובה-אנסה לספרה: שני סוחרי סידקית נפגשים ברכבת ואחד מהם שואל את רעהו: לאן פניך מועדות? השני אומר: ללודז'. אומר אחיו מתחרהו: אתה אומר לי שהנך נוסע ללודז' כדי שאחשוב שאתה נוסע לקרקוב והרי אני יודע שאתה נוסע ללודז', - למה אתה משקר? כך בדיוק היתה השיחה בין המפקח על המחירים לבין באי כוח בעלי התעשייה. זו היא הגישה היסודית. אם מישהו מסכים למשהו –אות הוא כי הוא משקר ועל כן צריך להוריד עוד יותר את המחירים.
אנחנו רוצים במדינה שבה האזרח יוכל לנשום את אויר החירות שבה, שהוא יהיה בעל בביתו, שכבודו לא יירמס ע"י נושאי השררה, שהוא ירגיש את עצמו מוגן על ידי החוקה, שידע מה הן זכויותיו גם כלפי נושאי השררה.אם מישהו רוצה שהציבור יכבד את חוקי השלטון, הרי הוא חייב לדאוג לכך שהשלטון יכבד את החוק במדינה. אם אתם תפרו את רצון העם, אם אתם תתכחשו למנדט של הבוחרים, לא יהיה חוק בישראל ואיש לא ירצה לכבדו.
רוצים בחוק חפשי עברי, בחוק צדק, שיתן לכל אזרח את המגיע לו, שיגביל את השררה, שלא יתן להתקלס בכל איש, יהיה מי שיהיה, ותהיה השקפתו אשר תהיה; אנו רוצים בחוק אשר יעמוד מעל הממשלה, ואפילו מעל לרשות המחוקקת. זהו דבר החוקה, ומשום כך נלחם למען חקיקת חוקת יסוד למדינת ישראל.