עשרות אלפי אזרחי תל-אביב הפגינו נגד הכניעה: המוני תל-אביב מריעים בגין

כעבור אלפי שנים הלך שמשון הקולקטיבי, הצבא העברי, עלה על עזה ואמר "תחייה נפשי בלי המצרים!" וכבש ושחרר את עיר האבות הקדמונית...
והיום עומדת ממשלת ישראל כעניה בפתח והיא יכולה להניח שיש לה זכות לצפות לתקוות ולקוות לצפיות, ובינתיים – נטש צבא ישראל את החלק המשוחרר של המולדת

מה אמר ראש מפא"י על הנסיגה
במשך שלושה חדשים שמענו מפי ראש מאפי את הדברים הבאים: "אם נעזוב את עזה, נדרש מחר לעזוב את ירושלים. אם נעזוב את עזה יישפך דמנו. אנו לעולם לא נסכים שהמצרים ישובו לעזה, אנו לעולם לא נסכים שעזה תהיה דנציג חדשה, השלטון של האו"ם בעזה הוא גרוע משלטון המצרים בעזה". כל אלה הם לא דברינו אלה הם דבריו, אלה הם דבריהם. לפני שלשה שבועות יצאתם גם אתם יחד עם אלפי אנשים אחרים ברחובות ת"א, נקראתם ע"י ראש מפא"י וע"י שריו, להפגין ברחובות קריה נגד עזיבת עזה, נגד מדיניות החנק של האו"ם, נגד הפקרת הדם העברי, נגד כל מה שהביא היום השחור הזה.

...לבי, לבי עליכם אחיותי ואחי בנגב, באשמתו ובפקודתו של ראש מפא"י המבולבל, שר-הנסיגה וההפקרה. – יישפך דמכם כמים. לא יהיה עוד בטחון ליישוביכם. איש אחדות העבודה אמר לפני חודש, חודשיים:"אם אנו נעזוב את עזה, 50 אחוז מיושבי הקבוצים יעזבו את קבוציהם מסביב לרצועת עזה". אני קורא אליכם אחי ואחיותי בקבוצי הדרום: אל תעזבו! אמנם יש לכם הזכות המוסרית המלאה לומר היום לשרי מפא"י, לשרי הפועל המזרחי, לשרי "אחדות העבודה" לשרי מפ"ם, לחברי הכנסת מכל המפלגות, שהצביעו ותמכו בנסיגה: "אם אתם עזבתם עת עזה, תבואו אתם לשבת בקוצים לשנו ואנו נעלה לירושלים". יש לכם הזכות לומר זאת – אבל אתם נאמני האומה, לא תטשו את אדמת המולדת. אני יודע את הצער והכאב; החזיקו מעמד לא לעולם תשאר עזה תחת שלטון זר, עוד שחרר נשחרר את עזה!

...אלפי שנים התפללנו לשוב לארץ ישראל. והנה, אדמת מולדת שוחררה בידי הצבא הישראלי המנצח "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", הרי תפילה קדושה ומקודשת זו חלה לא רק על שיבת העם לציון, או להר הבית, אלא לכל ארץ ישראל. חזרנו לכברת אדמת הקודש, ואתםאנשי מפלגה דתית, הרימותם יד למען עזיבת חלק של אדמת א"י, חלק מאדמת הקודש! ששוחרר בדם גבורים וקדושים. איך עוד נאמין לתפילותיכם? מה ערך לעצומותיכם? איכה ירדתם פלאים! הן עליכם, עליכם, נאמרו דברי הנביא! "כי תבואו לראות פני, מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, לא תוסיפו הביא מנחת שוא, קטורת תועבה היא לי". אתם רמסתם את דת ישראל לעיני הנוער העברי, אתם השפלתם את כבוד התורה, אתם נתתם יד לנטישת חלק של א"י! יבוא היום אנשי המפלגות הדתיות ושומרי אמוני ישראל, והיהודים הדתיים הם שיתבעו אתכם לדין.

...מאחורי הנסיגה עומד רק אדם אחד, אדם אומלל, אדם שבור, פקעת עצבים שאומר היום דבר אחד ומחר דבר שני: אדם, אשר איננו יודע לאן מובילה הדרך. על טבריוס נאמר ברומא העתיקה, כי הוא מקיים את החלטות הסנט שנתקבלו על פי הצעתו. על מר בן גוריון אי אפשר לומר אפילו דברים אלה, כי הוא מציע החלטות, והוא בעצמו מפר אותן. לו הוא היה נשאר במיעוט, היה עליו להתפטר והיתה קמה ממשלת חרום אשר היתה אומרת לכל אומות העולם: "לא ניסוג ואל נזוז, נעמוד וננצח"! והיינו מנצחים

דברי לבן-גוריון
כל ימי חיינו, אדון בן-גוריון, היינו יריבים. טבעי הדבר. אינני יודע תלמידו של מי אתה, יתכןואתה רואה את עצמך כ"רבי" של כולם, אולם אני מתכבד להיות אחד התלמידים של זאב ז'בוטינסקי, גדול היהודים שנולדו, אחרי הרצל במאת השנים האחרונות. מה פלא שהיינו יריבים? כשהוא ואנו נלחמנו למען מדינה עברית, אתה במשך 20 שנה – התנגדת לעצם הרעיון של הקמתה והעזת לומר שהרעיון של מדינה עברית הוא רעיון של "מוסר הוטנטוטי? וכשהתחלנו להלחם נגד שלטון נכרי למען הקמת המדינה, התייצבת לצדו של השלטון המשעבד, והסגרת את טובי הלוחמים דידי המשטרה הבריטית. וכאשר הבאנו, עם קום המדינה, נשק ציווית לירון באנית הישע, שפכת דמי נקיים. אף התקלסת בהם ומתוך הפקרות בלשון האופינית לך אמרת, כי התותח בו רצחת לוחמים צעירים יעמוד בחצר בית המקדש. אכן, דברים נוראים, ואיומים היו ביננו. היינו יריבים, נשארנו יריבים ונשאר יריבים, עד לאותו יום בו שנינו הלך על פי צו ההשגחה העליונה על המקום עליו כתב עקביה בן מהללאל "ליתן דו"ח בפני מלך מלכי המלכים".

איך רימית את העם הזה:
אבל הרי אתה זוכר את היום לפני מבצע סיני בו הזמנת אותי לבוא אל ביתך, הושטת לי ידך וספרת לי על מבצע סיני. ואני לא מאנתי לקבל את היד אשר נשלחה אלי. אותה יד אשר ניסתה בשעתה לעשות את אשתי לאלמנה, ילדי ליתומים וידידי לאבלים. לא הססתי להושיט לו יד כדי לעשות לאל את מזימות חורשי רעתנו. ידידי שלי, לא מיאנתי, למען ארצנו, למען עמנו, למען צבאנו, למען נצחוננו, למען בטחוננו, למען ישראל. וקמה אומה מאוחדת מאחרי צבא כובש, ומנצח. אז החילות לסגת.
...איך רימית את העם, איך הבטחת לו "עד כאן ויותר לא, בעזה ובשרם-אל-שייך נחזיקגם להבא". אולם צעד אחר צעד, שלב אחר שלב, רימית והערמת על העם, עד שרמית גם את עצמך והיום אתה עומד עם הודעתו של דלס על התקוות והציפיות והתעיד המחכה לנו הוא עתיד עם של שפך דם שכמוהו לא היה. מי יאמין לך, איכה תוכל לשלוט? קבלת אמון כנסת הזאת, מפני שאתם כולכם, פחד גדול נפל עליכם מפני תלמידי ז'בוטינסקי, מפני התנועה הצודקת והעולה, מפני התנועה של כל העם, אשר כל העם רואה את צדקתה, כסף אין לה, סו"ב אין לה, אבל אמונה, אידיאל וצדק יש לה. והעם פונה אליה. לכן הצבעתם בעד "אמון" כדי שלא תהיינה בחירות בזמן הקרוב. אולם מה זה יעזור לך? הרי אתה גומר עוד כמה חדשים, או עוד כמה שנים, אתה יורד מן הבמה. אין זה מן הממנע שבעוד כמה חודשים תבוא ותאמר "אני מתפטר". לטובת האומה, עשה זאת יותר מהר.

אל תחשבו שאם הוא אומר כיום את ההפך, דבריו יקוימו. רק לפני כמה חדשים אמר ראש ממשלה עם שובו מג'מייקה: "אני בריא ושלם, יש לי כח רב ואמשיך לשלוט עוד זמן רב" – אולם כעבור חדשים מספר הוא חזר בו מהחלטו, קם והתפטר. זה יכול לקרות גם לך! אבל אפילו אם זה לא יקרה, זאת אנו יכולים לומר לך, ראש מפא"י, מפקד מפא"י: הממשלה בראשה הנך עומד היא הממשלה הנבחרת האחרונה בראשותך. אנו הבסנו אותך בבחירות החרונות, אנו נוריד אותך בבחירות הבאות. .. אבל כדי להחיש את הצלת האומה, אתה בלאו הכי יורד – קום ועשה את השרות האחרון שאתה יכול לעשות לאומה הזאת; הנח את התיק, לך והתפטר למען עמנו ולמען ארצנו. אתה תכנס להיסטוריה בשם חדש "ראש ממשלה מפקר"- מפקיר דם בנינו, מפקיר בטחוננו, מפקיר שטח המולדת, ומפקיר עתיד האומה. איכה ירדת איכה נדרדרת?

...חיילי חטיבה 9, חטיבה אחת, חטיבות הצנחנים בישראל, הטייסים בישראל, חיילי השריון בישראל חיילי השרותים – כל בנינו אשר בגופם השתתפו במצבע סיני! היום הוא יום שחור, הורדתם את הדגל, אבל חיילי ישראל, בנינו האהובים: אל תפול רוחכם! הממשלה הזו שבראשה עומדים בן גוריון, וגולדה מאיר, לא תשלוט עוד זמן רב בישראל. קום תוקם על פי הכרעה חופשית של האומה, ממשלה לאומית. חיילי ישראל, עוד תניפו מחדש את הדגל העברי מעל עזה המשוחררת!

בשם הרוב המכריע של העם בישראל תשמע ההכרזה הבאה ע"י המשלד, ברנס, איזנהאור, דאלס, לודז' וגם ע"י הדיקטטור המצרי נאצר, אשר יכולנו להעמידו על ברכיו והיום הוא המנצח – באזני כל אלה על דעת המקום על דעת האומה, על כל חיילי ישראל: עזה היתה ועזה תהיה עיר עברית משוחררת, עזה הנה כבאר שבע, כתל אביב, וכירושלים