הישיבה השלוש מאות ושלושים ושמונה של הכנסת השלישית – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957 (המשך דיון)

אני חושב שזהו דבר מסוכן מאד. אנחנו מנסים בזה לתת בטחון למדינה על-ידי פגיעה בבטחון אזרחיה. בוועדה, אדוני יושב-ראש הוועדה, כולנו הסכמנו כי בטחון האזרחים הוא חלק בלתי-נפרד של בטחון המדינה.

אם אין לו הסבר סביר. קודם כל ייתבע לדין על מסירת ידיעה סודית, אחר-כר ימסור הסבר למה נפגש עם האיש; אחר-כך צריך להוכיח שלא מסר לו ידיעה סודית או שלא דיבר אתו על סודות, אחר-כר ייתכן שיקבלו את דעתו, אד בינתיים — יישב.

אני חושב שזה דבר מסוכן מאד, ביחוד למדינה קטנטונת, בר. מרובים באופן יחסי נציגים של מדינות זרות. אני מדגיש עוד פעם, שבהגדרה של סוכן זר כתוב "לרבות" - זה יכול להיות כל זר.

יש לבטל את הסכנה הזאת. איננו מעוניינים שיופעל סעיף בחוק שלפיו מאות אזרחים, אולי אלפים, יהיו עלולים בכל רגע להיות נתבעים לדין, ואחר-כך "דוקז׳י צ'טו טי ניי ורבליוד".
ישראל רוקח (הציונים הכלליים):
מה זה בעברית?
מנחם בגין (תנועת החירות):
בעברית: תוכיח שאינך גמל. זהו סיפור אודיסאי. אינני רוצה להעסיק אתכם עכשיו בסיפורים אודיסאיים.

הוא יצטרך להוכיח שלא מסר ידיעת סודית. מאידך אם הסעיף הזה לא יופעל נגד כולם, נגד כל אלה הנפגשים עם סוכנים זרים שלגביהם אפשרית השערה שמסרו להם ידיעה סודית — הרי יהיה ריק מתוכן. וזו דמוראליזציה. אך אם יופעל כלפי סוג אחד של אנשים ולא כלפי סוג אחר אף זה יהיה אחד החזיונות האמורים של עשיית הצדק רק כלפי סוג מסויים של אנשים שייפגשו עם סוכנים זרים, ולא כלפי אחרים. זה לא ייתכן. פרוטקציוניזם במשפט? יש לנו די פרוטקציוניזם בשטחים אחרים.

אני פונה לבית בבקשה לתקן את המעוות, לפרק את המוקש; ניתן בטחון למדינה וגם לא נמנע אותו מאזרחיה: נפגש אדם עם סוכן זר והוא ידע שהוא סוכן זר, תתקבל ההשערה בה מדובר בסעיף זה.