שביתת המשלמים

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
מאמר עיתון ח' כסלו התשט"ו, 3 בדצמבר 1954

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

אינני יודע אם קיים אצלנו רישום קבוע של שביתות. כוונתי לאו דווקא למספר השביתות, שהוא רב, אלא לצורותיהן שמספרן לגיון... הכל שוחטין? לא במדינת ישראל. במדינה זו הכל שובתין. לאו דווקא בשבת.
לאחרונה פרצו בארצנו שביתות שהן יותר מיוחדות מן השביתות הבלתי-רגילות. הסטודנטים, בירושלים ובחיפה, עזבו את ספסל הלימודים, והפרופסורים הירצו לעצמם. שביתת הסטודנטים בירושלים היתה מוצדקת, אם כי מצערת. הם נלחמו (הנסתיימה כבר שביתתם?) על הזכות ללמוד. אמנם, שר החינוך והתרבות ניסה לפסול את מלחמתם כ"צביעות סוציאלית". הוא טען, כי העשירים, היכולים לשלם, הניעו את העניים, הרוצים לשלם, להכריז שביתת תשלומים. זיקוקי-די-נור אלה האירו עינינו לראות גילוי חדש בתורה המרכסיסטית. העשירים מסיתים את העניים לשבות...
ישנם סטודנטים עניים בישראל. אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב, לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר לסטודנטים ללמוד ולא לרעוב.
ולמה זה אין לאוצרנו כסף? בתקציב השנתי ישנו סעיף "רכב ממשלתי". מדובר הוא לא ברכיבה על חמורים, אלא בנסיעה במכוניות, על חשבון הח... לו שבעה אחוזים מן הפקידים הממוכנים היו מוותרים על מכוניותיהם היפות, או לו הם היו נצטווים לוותר על שבעה אחוזים של נסיעותיהם, /אינן תמיד חיוניות, הייתה האוניברסיטה יכולה לקבל 300 אלף לירות נוספות, שכר-הלימוד לא היה עולה, והסטודנטים העשירים לא היו מצליחים ב"צביעותם הסוציאלית". אני סבור כי קיום האוניברסיטה הוא חיוני ממכון הפקידיסטן.
אומרים לי, כי כל סטודנטים הם גיל, הנותן להם לא רק זכות ללמוד, אלא גם להצביע. בשנת בחירות, אומרים לי, אסור להרגיז ציבור בוחרים; למה אפוא תכתוב נגד שביתת הסטודנטים בחיפה? הבל הבלים. אני יודע, כי בין הסטודנטים בטכניון ישנם צעירים הנוטים לתנועתנו. להם, כמו לסטודנטים, הנוטים לתנועות אחרות, אני אומר, בסמכותו של מי שהיה פעם סטודנט, כי שביתתם היתה מוזרה מאד. דימים עברו, ידידים, היו אמהות בישראל – אולי גם אמהותיכם עושות כן – משביתות פת בפיהן, כדי לאפר לבניהן ללמוד; ואתם שובתים, כדי לא ללמוד. הרגזתיכם? ההיטיב חרה לכם? הלא תצביעו עבורנו, או לא תצביעו עוד? אין דבר. אם תעמוד בפני הברירה, אומר לכם, במילים פשוטות, כי מוטב שתלמדו ולא תצביעו עבורנו, מאשר שתצביעו עבורנו ולא תלמדו. משתי האפרויות האלה, הנעימה היא, כמובן, השלישית: שגם תלמדו וגם תצביעו עבורנו.
ואל יספרו לנו עושי דברים של הטרוסטים הקפיטאל-סוציאליסטיים, כי העם נלאה מלשאת עול במדינה. האמת היא, שהאומה אינה נלאית מלשאת בהוצאות צבאה. היא יודעת, כי בלי כוחותיה המזויינים, או בלי שכוחותיה המזויינים יהיו מצוינים, אין לה תקומה. העם לא נלאה מלשאת בהוצאות בתי-ספר ומכוני-מחקר; הוא יודע, כי בלי צורה ובלי מדע, יביישו בנים אבות, ותחייתו בת-חלוף תהיה. אולם אף זוהי אמת: עמנו נלאה עד מאד משאת במעמסת הרווחים של "הסוציאליזם המקורי" מבית מדרשה של "חברת העובדים" בעירבון מוגבל ועם תיאבון בלתי-מוגבל.