התמדת המלחמה או השכנת השלום

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
מאמר עיתון כ"ח אדר ב' התשי"ד, 2 באפריל 1954

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

הוא שכח או לעולם לא למד, כי שום מעצמה אינה עוסקת ,,בעשיית צדק" אלא במדיניות. מתי סוף סוף ילמד את זאת האיש, שאין כמוהו לעוני במחשבה המדינית, ואין כמוהו לעושר - באשליות?"
כן נוצרה בעניני ארץ ישראל מידה רבה של תוהו. האו"ם הוא חדל אונים, ותכנית שלושת המעצמות רחוקה מהתגשמות. תוהו זה נותן לישראל סיכוי היסטורי: להשתחרר מהאפוטרופסות של או"ם שהיא גלגול של האפוטרופסות הבריטית-מאנדאטורית, ושהינה פתח למאנדט חדש. עלינו לקום ולנתץ את כבלי הפיקוח הזה ולהיות אומה חפשית. נרים את דגלנו זה בתוך התוהו, האופף את עיניני ארץ ישראל ואת עניני האזור גם יחד. התוהו מפחיד רק את החלש, המתירא מפני שכניו, ברם, אנו הננו הגורם החזק והיציב באזור. נשאיר איפוא את הפחד לערבים ונראה בתוהו לא עילה לחששות, אלא פתח להישגים. מתמיד נבנה החזק בתוך התוהו, בתוך ,,המצב הליקבידי". שהוא פרי התערערות הסדרים הישנים. מאז ומעולם נהגו גורמים חזקים לעודד את התוהו, בשטחים מסויימים, כדי לנצל את ההזדמנויות הכרוכות במצב זה. האם לא קמה מדינת ישראל מתוך האנדרלמוסיה שהמחתרת הלוחמת הטילה במשטר הבריטי ועקב התוצאות של אנדרלמוסיה זו. אל נצטער איפוא על התוהו האופף יותר ויותר את עניני המזרח התיכון, אלא ניעזר בו: שיתוקו של האו"ם, מרידה בקהיר, מהומה בדמשק באגדד וריאד - כל זה הוא לתועלתנו. מן הדין היה שממשת ישראל תזרע במו יהיה את התוהו ביחסים שבינה לשכנותיה כדי להיפטר מכבלי הסכמי שביתת הנשק ומהאפוטרופסות של האו"ם. היא לא עשתה כן. אולם אף על פי כן הופיע התוהו. הוא הופיע מאליו ובעצמו, בתולדה מתהליכים הכרחיים. האמנם לא נדע להיעזר בו הפעם?