הישיבה המאה ושבעים של הכנסת השניה-הצעות לסדר היום-היהודים בברית המועצות
דברי הכנסת:
מליאת הכנסת
מראה מקום:
דברי הכנסת ג' שבט התשי"ג, 19 בינואר 1953
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
אני הייתי שם, ואני מעיד, שבמקומות ההם, הקרואים ״פוסילוק״ ״וטרודובוי איספראביטלני לאגד״ אין ממיתים בגזים, אין שורפים חיים, אין מוציאים להורג באורח המוני ביריות. במחנות ההם קופאות האצבעות בידיים וברגליים, במחנות ההם נרקב הגוף ופולט דם ומוגלה, במחנות ההם עובדים אגשים עבודת-פרך 12—16 שעות ביממה, ללא יום מנוחה. במחנות ההם אוכל הרעב המתמיד את לשד עצמותיו של האסיר. במחנות ההם משתוללים הז׳וליקים, אוכלי האדם, חלאת המין האנושי, והם השולטים באסירים הפוליטיים למיניהם. במחנות ההם, אם נס לא יציל את האסיר — בא המוות אחרי שנים מספר. אין אלה מחנות השמדה חדפעמית — אלה הם מחנות מוות איטי. קיימת הסכנה שלמקומות אלה יישלחו המוני יהודים, בני עמנו, אחינו.
מעגל מסויים נסגר: מזה דורותיים נתן עמנו את מיטב בניו ואת מיטב דמו למען נצחין המהפכה ההיא, למען נצחונו של הדגל ההוא. הם הבטיחו לראות את האדם באשר הוא אדם, עכשיו הם אוסרים אלפים ורבבות של תושבי האימפריה משנחאי ועד טיראנא, כי המוצא ״היהודי הבורגני״ הוא הנושא- לאשמת הקשר. על כן, כל המכריז על עצמו כעל חלק בלתי-נפרד מהעולם ההוא, נפרד הוא מהעולם היהודי. השיר המושר, בפיות רבים, שיר הטומאה האדומה יידום בפי הנוער העברי; הדגל הנישא בידי רבים, הרגל האדום הטמא יוסר מחיי ישראלי
