פרשיות במסכת צביעות

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
מאמר עיתון כ"ז תמוז התשי"ג, 10 ביולי 1953

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

בבואי לספר על פרשה מספר ג' במסכת צביעות, עליי להתרכז במיוחד על יחסם של הציונים הכלליים לבעיות היסוד של עמנו. הציונים הכלליים, כידוע, קוראים לעצמם לא רק דמוקרטים, אלא גם ליברלים. התואר השני הזה, מוצאו האטימולוגי הוא מן המילה Liberus, "חופשי" – האין הוא מחייבם לקום נגד שיפוט צבאי על אזרחים ונגד מאסרים אדמיניסטרטיביים שרירותיים? שעה שאני מציג את השאלה הזאת, החל המשפט בבית-הדין הצבאי בצריפין. המשפט הזה מתנהל לפי הפרוצדורה הצבאית; לפסק-הדין שיינתן בו אין ערעור. "השופט העליון" היחידי המוסמך לבדוק את פסק-הדין, הוא אדון בן-גוריון. ולכל זה הסכימו "הליברלים" שלנו. יורשה נא לי, בקשר עם פרשה עגומה זו להזכיר נשכחות. אחת הסיבות הישירות שבגללן פרצה המהפכה הצרפתית הגדולה היו Letters de cachet, או צווי המעצר השרירותיים, שהוצאו על ידי המלך ומשרתיו. הכלל שלפיו אין אוסרים בן אדם אלא על פי פקודת שופט, נקבע מאות שנים לפני המהפכה הצרפתית, ב-Magna Charta. דורות של לוחמי חרות נלחמו נגד שרירות זו, שאין נוראה ממנה, של השלטון; אבל "הליברלים" שלנו נתנו לאדון בן-גוריון Carte Blanche להשליך לבית-כלא אזרחים "חשודים", "שאין נגדם הוכחות". איך ייקראו אנשים, אשר רוממות הליברליזם בגרונם וחרב הפיפיות של סעיף 111 בידם? באשר להסגרתם של אזרחים לשיפוט צבאי, כדאי להזכיר כי לפני מלחמת העולם השניה הייתה קיימת בארצות אירופה השונות מחתרת קומוניסטית מסונפת, שנלחמה על פי תורת לנין "להתקוממות מזויינת של המוני העמלים נגד המשטר הקיים". הארצות האלו לא היו, ברובן, דמוקרטיות; הן היו פאשיסטיות למחצה. אף על פי כן, לא נסחב בהן שום איש מחתרת קומוניסטי בפני בית-דין צבאי. אנשי המחתרת הקומוניסטית נשפטו באירופה אך ורק בפני בתי משפט אזרחיים, על פי המנהל האזרחי המקובל, המטיל את חובת ההוכחה על התביעה, הנותן ערובות מלאות לזכויות הנאשם, המבטיח לו זכות ערעור. ובאמריקה כמו באירופה. האמריקאים טוענים כי מלבד המפלגה הקומוניסטית הגלויה, קיימת בארצם מחתרת קומוניסטית, ושאיפתה המוצהרת היא להפוך את המשטר בכוח הזרוע. בכל זאת, לא הוקם באמריקה שום בית-דין צבאי לשפוט את הקומוניסטים; במידה שאנשי מלנקוב האמריקאיים, החשובים בקיום קשר בוגדני עם מעצמה זרה, עוינת לאמריקה, מובאים לדין – הם נשפטים על ידי בית-משפט אזרחי, שוב עם כל הערובות והזכויות לערעור הכלולות בפרצדורה אזרחית. רק בישראל, תחת שלטונה של מפא"י ובהסכמה מפורשת של "הליברלים" ממפלגת הציונים הכלליים, מושלכים אזרחים לבית-כלא בפקודת קצין-צבאי ונסחבים אזרחים למשפט בפני בית-דין צבאי. האין איפוא הציונים הכלליים ליברלים במובן זה, שהם חופשיים מבושה, ממש כאדונם רב החסד, ראש-הפיאודל-סוציאליסטים?