הממשלה אינה מתנגדת להחזרת גרמניה למשפחות העמים

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
מאמר עיתון כ"ט אדר ב' התשי"א, 6 באפריל 1951

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

"ואחרי מה באים שני המשפטים הנידונים האלה? באיגרת הממשלה שני חלקים. החלק האחד הוא כולו זעקת דם מחרידה, החלק השני הוא כולו חשבון קר מחריד. החשבון הוא מדוייק מאד. באילו נימוקים לא השתמש שר החוץ כדי לשכנע את הגויים שעליהם לשלם על חשבונה של גרמניה פיצויים למדינת-ישראל? הוא אמר להם שאנחנו קולטים עליה; הוא הסביר להם שאחנו הטלנו על עצמנו עול מסים כבד, הוא הודיע להם שאנחנו חיים במשטר צנע חמור; הוא סיפר להם שאנחנו נקלוט חצי מליון מקרבנות הרצח הגרמני. ובשם מחצית המיליון של קרבנות הרצח דורשת ממשלתנו תמורת רבע מהרכוש היהודי שנשדד בידי הגרמנים. ואני שואל: למה עשיתם כדבר הזה לעם ישראל? איכה דרשתם רבע של הרכוש היהודי שנשדד בידי הגרמנים? באיזו סמכות ובאיזו רשות? מה משתמע מן החשבון הזה? נניח, למען ההנמקה שהחיה הטבטונית דו-הרגלית ביצעה את כל זממה והשמידה את היהודית באירופה עד האחרון בהם, ולא היינו זוכים לקלוט כמה מאות אלפי ניצולים – כי אז לא היתה לנו זכות לדרוש את תמורת הכוש היהודי שנשדד?! תודה לאל שהשאלה הזאת היא תיאורטית לגבי הניצולים. אבל היא איננה תיאורטית לגבי הבעיה הנידונה. האם רק העובדה שהצלנו כמה מאות אלפי יהודים, היא הנותנת לנו את הזכות לדרוש תמורה לרכוש היהודי? והרי על ידי תביעה זאת הודעתם כי אתם משאירים בידי גרמניה שלושת-רבעי הרכוש היהודי השדוד!"
"עלינו להקים בירושלים בית דין מיחד לשיפוט הפושעים הנאצים אשר השתתפו בהשמדת עמנו, ועלינו לשפוט אותם גם באי-נוכחותם. כל העמים אשר הנאצים התעללו בהם הקימו בתי דין מיוחדים לשפוט הפושעים הללו; ואנו – דווקא אנו לא נקים בית דין כזה? ואם בית הדין ישפוט מוות. – מוות למרצחים הנאצים! – אזי נכריז לא רק כיהודים אלא גם כשוחרי חופש, שכל איש, יהודי או גוי, אוהב צדק ושחור חרות, אם יפגע בהם הרי כולנו כאזרחי מדינה רבונית, וכאנשים חופשיים – וגם כל האנשים החופשיים בעולם, כולנו נעמוד מאחוריו, נגן עליו, נושיט לו את מלא העזרה. כי על הגויים בעולם, לדעת שמן היום בו קם הטפוס החדש באדם, היהודי הלוחם אשר הם חשבוהו למת וקבור לעולמים, והוא למד את האמת הפשוטה של חיים ומות, לאמור, שישנם דברים יקרים מן החיים ונוראים מן המות – מן היום הזה, השמדתם של בני ישראל לא תסלח ולא תשכח לעולמים, ויד הצדק העברית תשיג את המשמידים, משמידי אחינו באשר הם שם, כי אחרת, על אף תקומת המדינה, איך נחיה בעולם האכזריות הזה?"