מ. בגין בעצרת לכבוד יום ,,שבירת ההבלגה": טיפוס הלוחם לא ירד מהבמה עד מלוי שליחותו ההיסטורית

את טיפוס הלוחם – אנחנו נתנו לעם ישראל: הוא קם על ברכי תורת ז'בוטינסקי, הוא עלה בסערת הקרב, נדד במחנות ריכוז ועונה במרתפים, והלך לקראת המוות – מרצונו הוא; הוא עלה, וגם לא ירד מעל הבמה, עד מילוי שליחותו.

בהיסטוריה ישנן סערות, כפי שישנן סערות בטבע. ברגע של סערה אין עלעול רגיל בספר ההיסטוריה, אלא עשרות מעמודיו מתנפנפים בתנועה אדירה.כאשר הסתיימה פרשת ה,,סאמו איברונה" (ההגנה העממית) והחלה תקופת ההתקפה – נולד הטפוס החדש בישראל; טפוס הלוחם. מהו לוחם? הוא אינו איש, הנושא נאום על מלחמה, אינו חייל המחזיק כידון ביד. לוחם הוא האיש, אשר רעיונו בנפשו, והוא מוכן לתת את נפשו על רעיונו.

רבים מאתנו מתגעגעים על התקופה ההיא, על הימים בהם המדינה היתה עדיין חלום; רבים מתגעגעים לימים עת הצטיירה העצמאות בדמיוננו כילד טפוחים. בארבע השנים האחרונות ארעו מאורעות, שאיש לא פילל להם, והם מסתכמים במלה אחת: הגירה – הגירה ממדינה עברית, הגירה המונית, העומדת להוכיח לעולם כי אכן עמנו עם חסר מולדת הוא...ונוסף על ההגירה הגופנית קם ומתפתח תהליך של הגירה נפשית מישראל. חלקים גדולים בעם רואים את מדינת ישראל לא כנכס שלהם, אלא כמשהו שנלקח ונשדד מהם, משהו ה,,שייך" למישהו ומנוצל על ידו – אך לא שייך לעם.