מ. בגין בכנסת על המאורעות החמורים בירושלים יש להפסיק את כלל ההפגנות למיניהן התחשבות ברגשות דתיים כנים איננה חולשה
מאמר עיתון:
חרות
מראה מקום:
מאמר עיתון י"ג חשון התשכ"ד, 31 באוקטובר 1963
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
אם יהודי קורא לרעהו, לבוש בדים או לבוש מדים, "נאצי", הרי לא זו בלבד שהוא מטמא שפתותיו שלו, אלא גם את כל הקדוש והיקר לדור, שמנת-חלקו יתמות ושכול. האמת היא שהנאצה המרושעת הזאת יצאה לראשונה מפי אנשים חשובים יותר, מאלה המתקראים נטורי קרתא. אבל כל אדם אחראי לדבריו ולמעשיו. ומי שמשתמש בגידוף זה, הפוצע את הנפש לא פחות מאשר לבנה עלולה לפגוע בגוף, חייב לבקש לא רק מחילה וסליחה מן הנפגע, אלא גם רחמים על נפשו.
אם יהודי קורא לעבר רעהו בשם גנאי אווילי בגלל מוצאו מאלג'יר או ממרוקו או ממצרים או מכל ארץ אחרת, הריהו חוטא בערלת לב וטומאת שפתיים אנטי-לאומית ואנטי-יהודית. ואם יהודי רואה בשוטר, במדינתו שלו, לא משרת ציבור נאמן, לא ידיד לו ולבני ביתו, אלא מעין אויב - הריהו מוכיח שהגלות והשעבוד עודם בלבו, אף-על-פי, שהוא יושב בארץ המולדת.
השוטרים הרי הם אחינו ובני עמנו ובתוכם יהודים דתיים שומרי שבת. זה חמור מאד שגם אותם יש ומאלצים לעשות על-פי פקודה שכל שוטר חייב למלא - את אשר הם עושים. אבל אין זה נכון לומר, שאם שוטר מותקף, הכל מותר לו, ראש הממשלה עשה בשבוע שעבר שירות רע לאומה באומרו - אולי בעידנא דריתחת הוויכוח - שהוא לא היה בא בטענות לשוטר שהותקף על-ידי אבן, אילו היה השוטר משליך בחזרה את האבן לעבר מטילה. לא נכון כך לומר. לא נכון כך לעשות. זה ההבדל בין מפגינים, גם אם הם מפירי חוק, והם צריכים לתת את הדין על הפרת החוק, לבין המשטרה הפועלת בשם החוק ובשם המדינה. משום כך יש חוקים, משום כך יש תקנות, וניתנות אזהרות, לא אחת בלבד. לא כל הכוח העומד לרשותו של השוטר, הוא צריך, או אפילו זכאי, להפעילו גם במקרה של התגרות חמורה.
אנו סוברים שצריך לבדוק את התנהגות המשטרה. אין זה בשבילה שום עלבון. שר המשטרה וועדת הפנים צריכים לבדוק את מידת השימוש בכוח. כל איש שלמד ממלכתיות יודע, שכאשר משטרת נכנסת לפעולה, והחוק מסמיך אותה להפעיל כוח כדי להתגבר על כוח, הרי צריך לבדוק את מידת השימוש בו.
