הפגנה כבירה הראשונה בגדלה בארץ: העם אמר את דברו: נמחה את החרפה!

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
מאמר עיתון כ"ט אדר התשי"ב, 26 במרץ 1952

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

מעולם לא הטיל מיעוט כה זעום מעשה עריצות כה נורא על רוב כה גדול. בוא אל העם, אדון בן-גוריון, שאל את פיו, הרכן ראש בפני רצון עמנו.
את המדינה הזאת הקים לנו דם ששת המיליונים. הדם הזה עשה את בנינו לגיבורים, הדם הזה הביאנו עד הלום. הודות לו יש לנו מדינה, נשק וצבא – והיום יושבים יחד, יחד, יהודים עם גרמנים!וכאשר אתה מסתכל במחזה הזה,- אשר אפילו בחלום בלהות לא יכולנו לראותו – אתה שואל – למה החיתנו עד היום הנורא הזה? למה לא מתנו יחד עם אחינו, למה צריכים היינו לראות את החרפה הזו במו עיננו?!
הן אמרתם לנו כבר בכנסת –שאתם תגידו למרצחים הגרמניים ,, הרצחת וגם ירשת"? – ועכשיו אתם אומרים להם: הבו לנו פיצוי סמלי בלבד, כלומר, רצחתם, וירשתם, בהסכמתנו.
ושוב אינני מדבר אליך כיריב אל יריב. כיריבים - תהום בינינו – אין גשר: על שפת ימה של תל אביב כרית ברוע לבבך, בעוורון שנאתך, בטירוף משטמתך תהום דמים בינינו, את האיומה, את העמוקה בתהומות היקום, לא יהיה גשר. אלהי ישראל, אלהי הצדק והמשפט , ישפוט בינינו. אך אני פונה אליך כיהודי אל יהודי, כבן לעם השכולים לבן לעם היתומים, הרף! למען השם, למען זכר אמהותינו, עוללינו ותינוקותינו – הרף! היסוג!
העם אינו רוצה לקבל "שלומים" מגרמניה. העם רוצה לשלם לגרמניה ובעזרת אלהי ישראל שלם ישלם.