דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו
מאמר עיתון:
חרות
מראה מקום:
מאמר עיתון כ"ד טבת התש"ט, 25 בינואר 1949
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
אסור שהקונסטיטוציה שלנו תהא אוסף של סעיפים ונוסחות הקובעים צורת ממשל דמוקראטית בלבד; היא חייבת להבטיח לעם תוכן חיים דימוקרטי. לפיכך נדרוש ערובות תחוקתיות להפרדת רשויות המדינה. רכוז הסמכויות ביד אחת, או אפילו בידי רשות אחת, מהווה סכנה חמורה ביותר לחופש האזרח. חוק הוא, חוק בל יעבור, כי אין ראש ממשלה, או חבר ממשלה יכול להיות גם מחוקק וגם שופט. האמתלא של "מצב חרום" אינה מצדיקה רכוז טוטליטרי של השליטה המשולשת במדינה, ריכוז, המעמיד למעשה את בעלי השלטון מעל לחוק בעוד שבמדינה חפשית חייב החוקלהיות השליט העליון ולו כפופים כל האזרחים בלא יוצא מן הכלל, ותהא עמדתם במדינה כאשר תהיה.
אולם הפרדת הסמכויות בלבד, לא תפתור את הבעיה בשלמותה; יש להבטיח בקורת ציבורית עממית מתמדת על מעשי השלטון והחלטותיו. משטר פרלמנטרי – מה יסודו? יסודו הוא באחריות אמתית של הממשלה בפני בית הנבחרים. אולם, הממשל הפרלמנטרי מבוסס על נציגויות מפלגתיות גם בממשלה וגם בבית המחוקקים, והניסיון מלמד, לא רק בארצנו, אלא גם בארצות אחרות, כי ההשתלטות וההתבצרות מפלגתית בתוך מוסדות המדינה למיניהם, הופעת לעיתים את הקערה על פיה. במקום שהממשלה תהא אחראית בפני הפרלמנט, הופך הרוב בפרלמנט לכלי שרת בידי הממשלה. במקרהזה לא תועיל הפרדת הרשויות, צורת השלטון תשאר אמנם פרלמנטרית אך תוכנו יהיה טוטאליטרי. כל מפתחות השלטון יהיו בידי המחזיקים בו, השררה תשתולל ותתנשא מעל העם – ומי יעצור בעדה? בכדי למנוע סכנה זן שהיא מוחשית מאד, ביחוד בארצנו, יש להעניק להמוני העם הן את זכות החוקית והן את האפשרות המעשית להכריע במישרין, ולא רק ע''י נציגים הנבחרים לתקופה ממושכת, בבעיות החיוניות של האומה והמדינה. זהו חוק הקובלנא העממית, או חוק משאל העם, או בלועזית, חוק הרפרנדום,שימנע את הפיכת הפרלמנט, ויהיה רוב בתוכו אשר יהיה, למועצה מפלגתית ממושמעת ונכנעת על-ידי רבי השלטון. חוק הרפרנדום, שהוא אפשרי ומועיל במדינה קטנה, יפעיל את המוני העם, ויכניסם במעגל החיים הפוליטיים, יעלה את הבנתם ואת ערנותם ויצעידנו קדימה לקראת ממשך עממי אמתי.
עקרון הבקורת הציבורית המתמדת מחייב גם רבוי תפקידים ומוסדות הנבחרים, לצד, או במקום המוסדות הממונים. משום כך נלחם למען הרחבת הסמכויות של הרשויות המקומיות. אוטונומיה בתאי שלטון קטנים מקומיים היא אמת-הבנין הממלכתי, הדמוקרטי, ועל כן יש לטפחה ולפתחה. ואת האוטונומיה הזאת יש להעלות לשלב גבוה יותר; תוקמנה מועצות אזוריות נבחרות וייבחרו מושלי המחוזות במקום להתמנות ע''י הרשות המוציאה אך הפועל. בל יהיו נושאי התפקידים המשפיעים במישרין על חיי האזרח, ממוני המפלגות; יהיו נא נבחרי האזרחים ויראו עצמם אחראים בפני הצבור ולא בפני המזכיר.
נשאלנו באורח רשמי, לאן פנינו מועדות: לשלום או למלחמה? ולשאלה זו נשיב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: יש שלום המביא למלחמה ויש שלום-אמת ושלום-קבע. גם במינכן הושג "שלום" כביכול. אבל דוקא "שלום" זה הביא בכנפיו את האיומה במלחמות.
אנחנו הולכים לאספה המכוננת בכדי, להבטיח ע''י חוק מיוחד, ביטוח סוציאלי ממלכתי כלכ איש בישראל, ביטוח סוציאלי ממלכתי לכל איש בישראל, ביטוח למקרה של אסון עבודה, למקרה של אבוד כושר העבודה מחמת זקנה וכו'.
אנחנו הולכים לאספה המכוננת בכדי להעביר מן העולם את שיטת החנוך המפלגתי המפצלת את האומה לשבטים פוליטיים. חנוך אחיד דרוש לנו, חנוך ממלכתי, שיהיה מבוסס על המסרת של עמנו, על אהבת המולדת, על אהבת החופש. במקום לקיים מיניסטריון המשטרה – שאינו קיים בשום מדינה חפשית – מוטב שיוקם מיניסטריון לתרות ולחנוך, שיבטיח חנוך חנם, חנוך עברי ממלכתי לכל ילד בישראל.
אנחנו הולכים לאספה המכוונת כדי למחות כל זכר של הפליה על רקע מוצא ועדה. לבי עמנו, יוצאי ארצות ערב יש להבטיח את שוויות הסכוי מוחלט בקבלת השכלה, שיכון והתעסקות בעיר ובכפר. האויב לא הפלה ואינו מפלה בין אחים; גדולי גבורי הדור היו בני כל השכבות וכל העדות. ואם שווים אנו בעיני האויב ובעיני המוות – הנסבול אי שוויון משווע בחיים?
אין מדינה ומוסדותיה יכולים להיות נכסים פרטייםשל מפלגה או של מפלגות. שום השתייכות מפלגתית אינה יכולה לפסול את מישהו מלתפוס מקומו במדינה וכן אי השתייכותו לשום מפלגה, אף היא כמובן, אינה יכולה לפסול את האזרח.
"ובחוקותיהם לא תלכו..." צו עליון הוא בתורת ישראל ועלינו לקיימו בראש ובראשונה כלפי אותם החוקים שלא באו אלא בכדי להפכנו לעדר עבדים מובהלים ונכנעים. נלחם לבטולם של חוקי החרום – הן הבריטיים המקוריים והן ה"ישראליים" הבלתי מקוריים מאד. תובטח החרות לכל איש ואשה בישראל – כאזרח וכגר. בל יאסר איש בלא פסק-דין של בית-דין מוסמך.והיה אם יצווה בית-דין מוסמך לשחרר את האסיר, בל יתעללו בו, כפי שהתעללו באסירינו בגבורי הסבל למאותיהם – המדכאים הבריטיים, ואל יאסר שנית על סמך סעיף בזוי של חוק הטמא. בל יוחזק אדם במעצרו למעלה מ-24 שעות מבלי שתובא בפניו, מטעם השופט, סיבת מעצרו. בל יופקדו בתי-דין צבאיים לשפוט אזרחים שאינם בצבא. ויוקם בית-דין בלתי תלוי לצדק, שבפניו יוכל כל אזרח להביא עצומותיו, אם נושאי השלטון יקפחוהו, או יגרמו לו עוול.
לא תתכן, לפי הכרתנו, קואליציה ממשלתית זולת קואליציה על סמך תכנית מדינית מוסכמת. קואליציה מבוססת על מקח וממכר של משרות – אינה קואליציה. זוהי מעילה באינטרס הממלכתי. גם לא תתכו ממשלה דמוקרטית אם איןלצדה ומולה אופוזיציה ראויה לשמה. שבור נשבור, כי מקום שאין אופוזיציה, גם החופש אינו קיים והשררה חפשית לעשות ככל עולה על לבה. אין גם מקום במדינה חפשית להחדרת הרעיון כי חלופי גברא או חלופי משטר הם בבחינת מינות. נהפוך הוא. תוכן החיים החפשיים הוא בחלופין ובאפשרות חלופין.
ויוקם בית דין בלתי תלוי לצדק, שבפניו יוכלכלאזרח להביא עצומותיו, אם נושאי השלטון יקפחוהו, או יגרמו לו עוול. "צדק צדק תרדוף". צוו הצווים הוא בתורת ישראל, בל נשימו לאל במדינת ישראל ע"י מתן חופש פעולה שרירותי לנושאי השררה.
