"מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם"
מאמר עיתון:
חרות
מראה מקום:
מאמר עיתון י"א כסלו התש"ט, 13 בדצמבר 1948
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
ההחלטה מיום כ''ט בנובמבר לא עשתה משפט-צדק מלא לעם ישראל, אשר מכורתו, שדומה לארצו של כל עם אחר, הריהי יחידה היסטורית, גיאוגרפית וכלכלית, שבהכרח אין ביתורה אלא מעשה מלאכותי וזמני. עם זאת נכללה בה בהלטה זו הכרה בינלאומית בשאיפותיו ההיסטוריות של עמנו, לא רק לשוב לארץ-מולדתו, אלא גם להיות בארצו אומה חפשית.
בעלי-מוסר טענו – ואחדים מהם מוסיפים לטעון כיום – שעשינו מעשה מעשה רע כשקמנו ללחום בעזרת הנשק למען שחרור ארצנו. בשביל הללו אין בפי אלא תשובה אחת ויחידה: יאמרו נא לנו מה עשו ומה נכונים היו לעשות כדי להציל את עמנו מכליה גמורה, ולשחרר אותנו מכבלי השעבוד. כמובן, שפיכת דמים היא דבר טראגי, והמלחמה, כל מלחמה, היא דבר נתעב. הערב אגלה לכם סוד, אפשר הסוד הכמוס ביותר של המחתרת העברית: אין לך אדם ששונא את המלחמה יותר מראש "הטרוריסטים" הדובר אליכם ברגע זה.
אנו, אנשי תנועת החרות, ברצוננו להצהיר כאן דברים ברורים: מולדתנו היא יחידה בפני עצמה, ואין לך חוק בינלאומי שיוכל להצדיק את נוכחות של גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם. ממש כמו שאין שום הצדקה לגזול מעם את קנינו הנצחי, ממש כמו אין שום הצדקה לקיומה של מדינה שאוכלוסיתה מונה שלוש מאות אלף נוודים או נוודים למחצה, על פני שטח הגדול פי 15 משטחה של הארץ שניתנה לעם ישראל המונה מיליונים.
וגם אנו ראויים שינתן לנו סיכוי להפוך את המדבר לגן פורח בשבילנו באותה ארץ ישראל, בארץ ישראל משני עברי הירדן.שם יהיה באמת מקום בשביל שבי-מולדת עברים, בצד האוכלוסיה הערבית המקומית; כי בא''י כזו יש מקום ל"רשות עמק הירדן", לכח חשמלי, ולראשית כל – לשלום.
הסוד הכמוס ביותר של מחתרת העברית: אין לך אדם ששונא את מלחמה יותר מראש ה"טרוריסטים" הדובר אליכם ברגע זה.
הפילוסופיה שלנו פשוטה היא: האדם לא נברא להרוג את רעהו או לשעבדו, האדם נברא לחיות חיי אחוה עם רעהו, ולצעוד יחד עמו לקראת חיים טובים ונעלים יותר. אך מן הצד השני, האדם לא נברא למען יהרגוהו או ישעבדוהו אחרים, אנו, היהודים, בימי שבעים דור היינו קרבנות ומטרה לחצים- - -טרף לרוצחים - - עד שהגענו אל הטבח שהוא השואה הגדולה ביותר בתולדות עמנו. כל טבח הריהו רע ונתעב. אולם אין לך דבר נתעב ובלתי-צודק מטבח חד צדדי, מאותו הטבח החד צדדי שהחלטנו לשים קץ לו.
מלחמתנו לא היתה מלחמת קיום בלבד, אלא גם מלחמת שחרור, אין מן הצורך, דומני, להסביר לכם זאת באריכות, ידידינו בן הכט וארתור שיק כבר הסבירו לכם זאת בדברים פשוטים ומפורשים. כשנשאלו מה דעתם על פיצוץ המלך דוד, היתה תשובתם: "מה עסקם של קצינים בריטיים לשבת בירושלים"? אין לבריטים על זכות לשלוט בארץ-ישראל. משטר הכיבוש בא"י היה דבר שאינו במקומו. מעולם לא הכרנו בו, ולעולם לא נראהו כ"משטר ליגלי". לחמנו למען החירות, ונוסיף ללחום למענה.
מלחמתנו היתה גם מלחמה למען כבוד האדם, ואותה ידגים המקרה שנקרא לו "מעשה במלקות", בודאי זוכרים אתם, שבמאה העשרים הזאת שמרו הבריטים על העונש הברברי של מלקות בפרהסיה, והטילו אותו על שני לוחמים עברים צעירים שנידונו על-ידי "בית-דין" שלהם לחמש עשרה שנות מאסר. הזהרנו את התוקפים הבריטיים: כשם שהחלטנו לשים קץ לטבח חד צדדי, כך מנוי וגמור עמנו לשים קץ להשפלה חד צדדית ולהלקאה חד צדדית, מתוך שחצנות אווילית לא שעו הבריטים להתראתנו, ואחד מן הצעירים נער בן ט"ו, קיבל 18 מלקות בשוט, בבית-הסוהר בירושלים. בו בלילה קיבלו קצינים בריטיים עונש משפיל זה עצמו, ומני אז לא היו עוד מקרים של הלקאה בא"י, לא ביחס ליהודים ולא ביחס לערבים, כי הבריטים אינם זכאים להלקות שום אדם שבעולם, ערבים או בני מאלאיה או אפריקאים מחוף הזהב. ואם להוטים הם אחרי מלקות ותליות, הרי יש בעולם – אם אין טעות בידי – 45 מיליון ... גלים, ולמה לא יתאמנו איפוא במעשים אלו על גבי עצמם? כבוד האדם, וביחוד כבודנו שלנו, עלה מאד בערכו תודות למלחמת-השחרור שלנו; המשך הקיום, שחרור וכבוד
אל יאמרו לנו, שכך מחייב הריאליזם אותו נציג אוסטרליה אשר אמר שלא נוכל לקבל גם מה שנתנה לנו ההחלטה מיום כ"ט בנובמבר וגם מה ששחררנו בכוח הנשק – ולמעשה, בדמנו שלנו 0 אותו נציג אוסטרליה עצמו חייב לזכור שחמשה-עשר המיליון של בני עמו יש לרשותם יבשת שלמה המשתרעת על פני מיליונים מילים מרובעים, וינסה נא להשוותה אל מה שהועמד לרשותו של עמנו השב למולדתו. היודעים אתם שארץ ישראל מזרחה לירדן קרויה היתה בפי הרומאים "Palestina salutaria" (רבת שפע)? וכיום מה היא? כיום אינה אלא מדבר רחב ידים. הבריטים אוהבים מדבריות. תמיד פרשו שלטונם על מדבריות, על עזובה ודלות. אולם העם האמריקני, שאליו פונים אנו היום, אינו חובב מדבריות. האמריקאים הריהם בעצמם עם של חלוצים. עם שכבש מדבריות ויערות בראשית. גם אנו, ראויים שינתן לנו סיכוי להפוך את המדבר לגן פורח בשבילנו באותה ארץ-ישראל, בארץ-ישראל משני עברי הירדן, שם יהיה באמת מקום בשביל מיליוני שבי-מולדת עברים בצד האוכלוסיה הערבית המקומית: כי בא"יכזו יש מקום ל"רשות עמק הירדן", לכוח חשמלי, וראשית כל – לשלום.
לא ויתרנו על התקוה, שהעולם יבין את צדקת תביעתנו למולתנו כולה, זוכרים אנו, מה קשה היה להניע בני-אדם להבין את צדקת תביעתנו לעצמאות. כיום ברור לעולם כולו: מדינת ישראל הריהי ממשות, וגם ממשות צודקת. יבוא יום והעולם כולו יבין שהמדינה והמולדת ההיסטורית של עמנו
אנו לוחמים למען חירות האדם והאזרח. אנו לוחמים למען הפרדה גמורה בין ענפי הממשל, המחוקק, המוציא לפועל, והמשפטי; אנו נעמוד על המשמר של זכויותיהם האזרחיות של אזרחינו, של חפש הדבור והמחשבה, של חופש ההתנגדות ושל חופש האופוזיציה. כי עובדה בלתי מוטלת בספק היא: במקום שאין אופוזיציה, אין שם קיום לחופש. אנו טוענים לשיטת דימוקרטיה ישירה באצרנו... אנו נשתדל להכניס לתוך החוקה של מדינת ישראל את העקרון של משאל עם, ובאורח זה נאפשר לכל ארח להחליט החלטות בשאלות החיוניות שאומתנו תעמוד לפניהם בעתיד.
בשאלות הסוציאליות והכלכליות ינחנו אותו חזון הצדק שהיה לנו עמוד-אור במעמקי המחתרת. בראש וראשונה נחתור לקראת ביטול העוני והניוון. נתנגד לכל צורה של טרסטים ומונופלים. בין אם הם ברשותם של יחידים או של קבוצות וסיעות. כי כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט. נשתדל לעודד השקעה של הון פרודוקטיבי למפעלים חדשים, כדי שתהא ארצנו בעלת משק בריא ותוכל לקלוט מאות אלפי שבי מולדת.
ברצוננו להמשיך בחלוציות, חברינו נמצאים בכל החזיתות. יחידות המרוכבות מחיילי אצ"ל לשעבר, הצטיינו בקרבות בנגב ובגליל. אולם עינינו נשואות בקוצר-רוח לקראת היום, בו יחדל שאון המלחמה בארצנו, ואת כל מצרנו נוכל להקדיש לפיתוח קונסטרוקטיבי. חבירנו, שנתחנכו ברוח של הקרבה עצמית למען עמם, יאחזו אז במחרשה ויעבדו את אדמת אצרנו, אשר בדמם החישו את שחרורה. ברצוננו ליצור בשבילם בסיס כלכלי בריא גם כשהם משרתים את עמם, ולא נהסס לפנות אל כל בעלי הרצון הטוב למען יעזרו לנו להשיג מטרה נעלה זו ומובטחני שבעלי הרצון הטוב ייענו לקריאתנו.
אנו לוחמים למען חרות האדם והאזרח; אנו לוחמים למען הפרדה גמורה בין ענפי הממשל, המחוקק, המוציא לפועל, והמשפט; אנו נעמוד על המשמר של זכויותיהם האזרחיות של אזרחינו, של חופש הדבור והמחשבה, של חופש ההתאגדות ושל חופש האופוזיציה. כי עובדה בלתי מוטלת בספק היא: במקום שאין אופוזיציה, אין קיום לחופש. אנו טוענים לשיטה דמוקרטיה ישירה. בארצנו... אנו נשתדל להכניס לתוך החוקה של מדינת ישראל את העקרון של משאל העם; ובאורח זה נאפשר לכל אזרח להחליט החלטות בשאלות החיוניות שאומתנו תעמוד לפניהם בעתיד.
נתנגד לכל צורה של טרסטים ומונופולים, בין אם בם ברשותם של יחידים או של קבוצות וסיעות; כי כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט.