הישיבה המאה-ותשעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני, ט״ו שבט תשל״ט 12 פברואר 1979 שלושים שנה לכנסת, תש״ט-תשל״ט

מתחילה, אדוני היושב-ראש, היתה עדיין מעין סתירה בין יריבות מדינית לבין יחסים אישיים. מי שהחל את פעולתו הפארלאמנטארית מן הכנסת הראשונה — ורק מעטים בבית הזה יושבים הנמנים עם אלה — זוכר כי בראשית צעדיה של הכנסת כמעט שהיתה זהות בין יריבות מדינית לבין התנכרות אישית. אבל ברבות הימים למדנו כולנו כי אפשר להיות יריב מדיני וגם להתווכח, לעתים בחריפות, עם יריב ואפשר לקיים לא רק יחסים של כבוד הדדי אלא גם של חיבה ואפילו ידידות — יריב עם יריבו, חבר עם רעהו. זוהי הדרך המקובלת אצל המתוקנות שבאומות. אשרינו שגם הכנסת זכתה לנוהג כזה.