הישיבה המאה-ושבע של הכנסת השמינית יום רביעי, כ״ח חשון תשל״ה – 13 נובמבר 1974 – החלטה אנטי -ישראלית של ועדת התרבות לאירגון אונסק״ו

על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח, ידידי חבר-הכנסת נבון, את הרגע שבו ראיתי במו עיני אבנים אלו; ולנגד עיני רוחי — ולנגד עיני רוחו של כל יהודי שמתבונן בהן — עמד בית-מקדשנו, ועמדו אבותינו המגינים בשארית כוחם נגד הסתערות הלגיונות של רומא … Continued

הישיבה המאה-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, כ' חשון תשל"ה – 5 נובמבר 1974 – הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

אני מבקש לשאול אתכם, ראש הממשלה וחבריה: אנא, תשיבו לעצמכם ולנו לשאלה שאין בה אלא שלוש אותיות, אבל היא עשויה לקבוע את עתידנו: לאן? לאן כל זה מוליך? מה פירושם של הסדרי ביניים כאלה? נסיגות בלי שלום בדרום; ואתם כבר ברמזים מביאים בחשבון נסיגה כזאת גם בצפון; ואתם בוודאי מוסיפים להביא אותה בחשבון במזרח. מה … Continued

הישיבה התשעים-ושמונה של הכנסת השמינית יום שני, י"ב חשון תשל״ה 28 אוקטובר 1974 – הכרת או״ם באירגוני המרצחים הערביים – דיון

אדוני היושב-ראש, לסיכום הדיון הזה אני מבקש לומר כי יסוד קיומנו וכל מה שקשור בעתידנו, בימים אלה ובימים הבאים, עומד על הזכות של העם היהודי לארץ-ישראל, ועל הסברתה המתמדת. פה אין שום פלשתין, ומשום כך אין לא ישות ולא זהות ולא אומה הקרויה פלשתינאית. יש ערבים.

הישיבה התשעים-ושמונה של הכנסת השמינית יום שני, י"ב חשון תשל״ה 28 אוקטובר 1974 – הכרת או״ם באירגוני המרצחים הערביים – דיון

ארץ-ישראל — ארצו של העם היהודי. זכות נצח. ערבים — כן, ואנחנו רוצים לחיות עמם בשלום ולהעניק להם שיווי זכויות. ונוכחנו לדעת שאפשר לחיות עמם, גם במשך שמונה-עשרה השנים עד 1967, וגם בחלקי ארץ-ישראל שנגאלו ב-1967.

הישיבה התשעים-ושמונה של הכנסת השמינית יום שני, י"ב חשון תשל״ה 28 אוקטובר 1974 – הכרת או״ם באירגוני המרצחים הערביים – דיון

אם, חלילה, עוזבים את היסודות האלה: ארץ-ישראל שייכת לעם היהודי; ערבים ישנם בארץ-ישראל, היו וישנם ויהיו; שיווי זכויות בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי; חיים משותפים בכבוד, בשלום, בקידמה, ועוברים לשמות המנכרים ומסלפי האמת ההיסטורית — תופעה זו טומנת בחובה סכנות שאין להן שיעור לעתיד.