"עתה נתבדו כל חשבונותיהם. הם יודעים כעת, כי בסיס, שנבנה על קברה של התקווה היהודית, הוא "בסיס" העולה באש – והיא לא תכבה כל עוד לא תוגשם במלואה התקווה. שום ועדת חקירה לא תועיל. שום דכוי אכזרי לא יעזור. מלחמת השחרור העברית תימשך. והאובייקטים החיוניים ביותר של מלכות הרשע יותקפו ויחוסלו."
העט, שרשם לעיל את פרטי המסע האחרון, הוא דל ועני. אין באפשרותו למסור את כל פרשת הגבורה, שנכתבה שוב בידי בחורים עבריים, שפעלם נצח ושמם אלמוני. אך יום יבוא ויקום המשורר. שישמיע את שיר השבח לגבורת ישראל שהתחדשה לנגד עינינו, אחרי אלפיים שנות גלות, שעבוד, השפלה וטבח. ואז גם יוודע בעם ובעולם, כי גבורה זו … Continued
"שוב חזר החזיון המבורך: כל כוחות העם יצאו לפעולות קרב באחדות הלבבות ובתבנית מוסכמת. והעם, שזכה בתקופה המכרעת לנוער כה נפלא, עומד כולו מלוכד מאחורי בניו הלוחמים ומוכן לכל קרבן, שיידרש ממנו במסע השחרור. בכך, מעל לכל, צפון ערכו המדיני של שבוע המאורעות הכבירים. כי באחדותנו – כוחנו; בליכודנו – תקוותנו, ובמלחמתנו – הצלת האומה … Continued
"ושוב נסיגה בדרך-לא-דרך. שקיעה בבוץ; אפיסת כוחות; רגליים יחפות. אך הרגשה פועמת בלב: עשינו, לא נרתענו. על הכל התגברנו והוכחנו לעולם כולו, מה הם אוצרות הגבורה הטמונים בנפש העברית, שהתייחדה עם אם-המולדת. והנותן ליעף כוח, והאוזר ישראל בגבורה – ידע את עמו."
אך כמובן, מלבבת יותר היתה התופעה השניה, לה זכו, אחרי שנים של רדיפות, חיילי האומה. נפתח לפניהם הלב העברי, העשוי ללא חת, הלב שכולו אהבה למתנדבים בעם. ויחד עם הלב, נפתח בפניהם הבית העברי. הם הגיעו לא רק יחפים; גם קרועים ובלויים היו, אחרי קרבות קשים, אחרי ליל נדודים בשדות-אגמים. מיד נעשה במקום אוסף בגדים. … Continued
