"עדיין לא הוקם בארץ מפעל. מחומר ומלבנים, לכבודו של איש הפלדה, שהופיע פתאום מעומקי ההיסטוריה של עם חוזים ומורדים. אולם המפעל, שהוא בעצמו הקים, מוצק יותר מכל אנדרטת ברזל, או בנין אבן. מפעל נצחי הוא. כי דוד נתן לעם את העיקר, שחסר לו כדרך השתחררות. מכבלי השעבוד; את הטיפוס של חייל עברי, בעל הספר ובעל … Continued
"כך הולכת וגדלה, ליד המשפחה הלוחמת, משפחת החללים האלמונים, המקדשת את הדגל, המלכדת את השורות, הפודה בדם לבה את אדמת המולדת. ומשפחה זו זועקת אלינו ממרומים, ממעלות קדושים וטהורים, כזוהר הרקיע מזהירים: המשיכו: ואכן נמשיך כשאש דמם הקדוש יוקדת בעורקינו."
"ביום מסה ומבחן, עת הנך רואה כי גורל העם הוטל על כף המאזנים; עת הנך מרגיש, כי ההסתגלות, מתוך נוחיות או מתוך דאגה ל"פופולריות", כמוה כבגידה, אזי, אחא, אל תשמע לקולם של בעלי החותמת; שמע לקול אחד בלבד: לקול מצפונך. רדיפות? עינויים? גידופים? אין דבר! עשה את חובתך, ויום יבוא, כשצדקתך תצא לאור ותהיה לאור."
"ההתקפה העברית, כל התקפה עברית, איננה פרי תוקפנות של אומה שלטת, כי אם פרי רצון החיים של אומה משועבדת ומושמדת. על כן אין היא אלא הגנה במובנו העליון של המושג. והנשק העברי הוא כולו טהור, קדוש ומקודש כי בלעדיו, ובלי הפעלתו במלחמת שחרור, יהפכונו לעבדים, ירמסונו כתולעת וישחטונו כצאן, הן בגולה והן בציון."
כך רוכשים חיילינו את נשק החופש. והרי אין זו הפעם הראשונה. הם שהתוו את הדרך לכבוש כלי זין ממחנות האויב. לכבוש, ולא להוציא בעזרת מסמכים מזוייפים. ועוד תקדים יצרו. הם יצאו לקרב בצהרי יום. בראש-העין, בעקיר, בצריפין, בנתניה, ברמת-גן ועוד, נכנסו לתוך "לוע הארי". לאור השמש, ולא זו בלבד שיצאו הימנו אלא גם הוציאו מאות … Continued
