תנועת החרות היתה הראשונה, שהעלתה בפני המוני העם את בעיית היחסים ההדדיים בין הממשלה לבין האופוזיציה (נדמה לי כי המונח העברי "הצד שכנגד" הנהו התרגום הנכון של המלה הלועזית, הן מן הבחינה הלשונית והן מן הבחינה המרושונית). באזני רבבות אזרחים שמענו את הדרישה, שיחדל בישראל ערבוב המושגים והתחומים. הסברנו, כי לאומה חפשית דרושה גם ממשלה … Continued
מפלגה, המקבלת רוב יחסי, זכאית וחייבת להרכיב ממשלה. אולם ברור שאין היא יכולה לעשות זאת לבדה. היא מוכרחת להתחבר עם מפלגות אחרות. כך קמה ממשלת-שותפות; ואין ספק, שבתוקף המציאות, זוהי הממשלה היחידה האפשרית בארצנו. ממשלת שותפות, גם כשהיא בטבע הדברים הריהי חלשה מממשלה הבנויה מקשה אחת, ובכל זאת תוכל להיות ממשלה יעילה והוגנת כאחת. הדבר … Continued
עם העברת הקו המבדיל בין שני גורמי שלטון התקין, יובן גם תפקידה אמתי של אופוזיציה מורשונית. היא תהיה פטורה מן האחריות למעשי הממשלה, ואף-על-פי-כן – או משום כל דוקא – תהיה שותפה לאחריות לגורל המדינה. אי לראות באופוזיציה "שור" המועד תמיד לנגח את המנהלים בפועל את עניני הממשלה. להפך יש לראות באופוזיציה את אחד הגלגלים … Continued
אסור שהקונסטיטוציה שלנו תהא אוסף של סעיפים ונוסחאות הקובעים צורת ממשל דמוקרטית בלבד; היא חייבת להבטיח לעם תכן חיים דמוקרטי. לפיכך נדרוש ערובות תחוקתיות להפרדת רשויות המדינה. רכוז הסמכויות ביד אחת, או אפילו בידי רשות אחת, מהווה סכנה חמורה ביותר לחופש המדינה ולחרות האזרח. חוק הוא, חוק בל יעבור, כי אין ראש ממשלה, או חבר … Continued
אולם הפרדת הסמכויות בלבד, לא תפתור את הבעיה בשלמותה; יש להבטיח בקרת צבורית עממית מתמדת על מעשי השלטון והחלטותיו. הממשל הפרלמנטרי – מה יסודו? יסודו הוא באחריות אמתית של הממשלה בפני בית הנבחרים. אולם, הממשל הפרלמנטרי מבוסס על נציגיות מפלגתיות גם בממשלה וגם בבית המחוקקים, והנסיון מלמד, לא רק באצנו, אלא גם בארצות אחרות, כי … Continued
