הבריטים והערבי, כפי שאנחנו הבהרנו והזהרנו מראש, לא השלימו עם עצמאות עברית, אפילו על פי התוכנית של הסוכנות והאו"ם ואסרו עלינו מלמת-כחד. בדלית ברירה קם העם כולו להשיב מלחמה שערה ובתנופת מלמת-המגן שוחררו שטחים וברחו ערבים, הורחב שטח השיפוט העברי והתרחב המקום לקליטתם של הדופקים בשער. מה קרה, איפוא? "קונסטלציה" מסוימת, שנוצרה הפעם (אך לא … Continued
אנו רואים, אפוא, מניסיוננו ההיסטורי הכפול, כי שחרור המולדת תלוי בשני גורמים, או מותנה בשני תנאים. ראשית, דרושה "קונסטלציה" מדינית מסוימת; שנית, דרוש רצון השחרור, דרוש גורם הנושא את רצון-האומה, המחדיר אותו בקרבה. הקונסטלציה לא תמיד ולא לחלוטין תלויה בנו; הגורם השני הוא כולו בידינו… אולם באין הרצון, לא תועיל שום "קונסטלציה", וכל "שעת כושר" … Continued
סוף סוף אמת פשוטה היא, כי אם אין האדם מקבל תמיד את מה שהוא רוצה, הרי לעיתים רוקות מאוד, הוא מקבל את מה שאיננו רוצה
כאן עלי להדגיש שאין זה נכון, כי שחרור שאר חלקי המולדת תלוי אך ורק במלחמה.. מובן, העם חייב להיות מוכן גם להלחם למען ארצו, באשר ארצו היא ובאשר קורבן אחד שניתן במסע-השחרור ימנע קורבנות רבים הניתנים היום ואשר יילקחו מבידה גדולה יותר בעתיד, אם נוסיף להיות מכווצים עדי חנק בתוך "קווי שביתת הנשק" הפרוצים לכל … Continued
לאור התנאים הקיימים יש לראות גם את שאיפתם של ראשי המשטר במדינתנו לזכרות להגיע לחתימת "חוזי שלום" עם שליטי ערב. אין בשאיפה זו כל "יופי הומני"; אין בה דאגת-אמת לשלום-אמת. למעשה, בתנאים הקיימים אין זו אלא שאיפה נפשעת, שמקורה התכחשות, ראשיתה –אשליה וסופה- שפיכות דמים איומה.
