הנציגות הדתית עומדת למחוק פסוק מן התורה: מחה תמחה את זכר עמלק, כי ילחם ה' בעמלק. אם עם ה' עומד לפתוח במו"מ של חרפה זו, דעו לכם שרים דתיים: כף רגלכם לא תדרוך עוד בבית כנסת, שום קרבן מצדכם לא יירצה. שפתותיכם שידובבו תפילה – הבל בפיהם, כי אתם מכורים לעגל הזהב.
נרים כולנו יד, ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום בשם זאב ז'בוטינסקי. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני.
רצינו לחנך את העם הזה לחיי מדינה, לחיי חופש, לחיי עצמאות, לחיים תקינים, אחרי אלפיים שנות גלות, כלום אין גם לנו ילדים? כלום אין גם לנו נשים? כלום אין מגיעים לנו חיים שקטים? כלום אין גם לנו איזו שהיא זכות לחיות כאזרחים חפשים במדינה הזאת? הרי את הכל נתנו למען הקמתה. מאומה לא קיבלנו: לא … Continued
יש דברים בחיים שהם נוראים מהמוות עצמו. זהו אחד הדברים האלה! עליו ניתנת נפשנו! עליו נהיה מוכנים למות! כולנו נעזוב את משפחותינו, נאמר שלום לילדינו, כי לא נראה אותם עוד – ולא יהיה מו"מ עם גרמניה! עמים הראויים לשם זה עלו על בריקדות בגלל עניינים הרבה יותר פעוטים. על ענין זה – אנחנו, בני הדור … Continued
אנחנו נחשוש לסכן את נפשנו כדי למנוע מו"מ עם רוצחי אבותינו? היינו כובשים את פנינו בקרקע, מוטב היה לנו לשלוח יד בנפשנו. אילולא היינו קמים. אנו מוכנים לכל כדי למנוע את החרפה הזאת מישראל… לכו עמדו סביב הכנסת. לא תפריעו לדיוני הכנסת. כל דברי הפרובוקציה כאילו היה בדעתנו להפריע לדיון בכנסת – לשוא ! אמרתי: … Continued
