כלום במקרה זה, כאשר לנגד עינינו מתפתל ביסורים אזרח ישראל, לא ניטול את היזמה — ואם חברי מפלגתו לא יטלוה, חייבים בני עמו האחרים ליטול אותה — בדי להכריז על-ידי משפטים גלויים, ציבוריים, במולדת ובחוץ-לארץ: האיש הזה קרבן הוא לתככים בינלאומיים, קרבן לנסיון של הסחת-דעת, קרבן למשטר אשר עם היותו אדיר-כוח, פחד גדול הוא מפחד … Continued
שנית, זכור נזכור: כל אחד מאתנו יכול היה להיות שם. השופט החוקר אמר לי באחד הלילות, בגילוי לב : הסעיף 58 של החוק הפלילי שלנו — ״פידיסאט וואסמאיא סטאטיא" המפורסם — חל על כל איש בעולם; השאלה היא מתי נוכל לשים יד עלו. על כן — Nostra res agitur הענין שלנו הוא, שלכם הוא, הענין … Continued
הנוער יודע וחייב, זכור כי אורן אינו איש ,,השומר הצעיר" הראשון, אשר הועמד או הושב בפני המציאות – לא מציאות מדומה של ועידות בין לאומיות, אלא המציאות של מרתף חקירה מבודד, שבו מהדהדות המלים, היוצאות מפי המוסמך במנהיגי השלטון הסובייטי: ,,הנך אויב האנושות, הנך גרוע מרוצח, הנך המסוכן במשרתי הבורגנות והאימפריאליזם, באשר אתה משרתה בערמה, … Continued
עינויים? אמנם תולדות אינקביזיציה לסוגיה מעידות כי רבים הם האנשים, שלא עמדו בפני עינויים מאלה שעמדו בהם. אבל, שם בפראג, הרי אין אף אחד יוצא מן הכלל, אחד. אין אפילו אחד שרוחו נשארה איתנה. בעוד בימים עברו רבים עונו – ועל אף העינויים רוחם לא נשברה.
גורמים אחרים הם שהכריעו את בוכארין, המחבר הראשי של האלף-בית הקומוניסטי, את גארין מזכיר המפלגה הקומוניסטית האוקראינית – שכני בגהינום עלי אדמות, הקרוי ,,מחנה עבודה מתקן" – והם שהכריעו גם את סלנסקי וגם את אורן. ראשית – הבידוד.
